פוליטיקה של מילים היא כיפית ושימושית, ואני רוצה להודות לגילי פליסקין, שבסיפרה "דברים שרציתי לגעת" חשפה את המילה עצמיניות (במקום אוננות, תקראו בהקדמה לספר כדי להבין מה ולמה), ותוך כדי כך יסדה את תחום המילולינות (וגם את המילה הזו היא המציאה, הגאונה!). בפינה יהיו מילים שהמצאתי או שאחרות המציאו ושאהבתי, ולפעמים חרוזים. תודו שחרוזים הם עונג. אז הפעם בפינת המילולינות:
על המשמעות של חבּרות
בעקבות דיווח של לילך על דיון בנושא הסברה למען בעלי-חיים בעמותת שב"י, והשתתפות טרנסיות בהסברה הזו, כתבתי את הדברים הבאים. חשוב לי לצין שלא עקבתי אחרי כל הדיון ורציתי לבטא מחשבות כלליות ועקרוניות שלי בנושא, לאו דוקא להתאים אותן לטיעונים הספציפים שנשמעו, מה גם שאני לא חבר/ה בשב"י. עוד חשוב לי לצין שלמרות האופי התועלתני משהו של הדברים שאביא מיד, אני קודם כל עקרונית נגד הדרה מפעילות של טרנסיות או טרנסים ורואה בכך גיזענות.
