דברים שנשאתי בכנס סקס אחר 2012 ברב-שיח בנושא פונדקאות. הוצגתי כך: יוסףה מקיטון היא בוגרת התכנית הבין-תחומית של המכון הקוירי של גוטנברג, שבדיה. טבעונית מזה 20 שנה וחברה בקהילת זכויות בעלי-החיים. יוסףה היא פוליאמורי וחובב דובים, כלומר צ'ייסר. אין לה פייסבוק מטעמים אידיאולגיים, הכינוי שלו באטרף הוא: מקווה לדוב. בשנה האחרונה פעיל באגודה הבאר-שבעית למשיכת תשומת לב.
להמשיך לקרוא
ארכיון מחבר:
דה-רומנטיזציה
היה שלום, טופו
טופו, טופי, טופוס, פוס, פוסון, חמתול, שבלולון, קטנצ'יק, פוסניק, ארנבתול, פספוס, טפטוף, אהוב יקר שלי
כמעט חודש עבר ואני עדיין לא מוכןה לסוף האבל עליך. לא מצליח לכתוב לך הספד, לא יכולה להיפרד.
נכנסת לחיינו בשיחת טלפון. סמדר טילפנה לספר ליוסי שהיא מצאה גור קטן, ליד אחיו המת וצריכה שנעזור לה למצוא לו בית. אימצנו אותך וקראנו לך טופו. היית גור המום וחסר אונים, היה צריך לגעת בעדינות בישבן שלך עם צמר גפן רטוב במים חמימים כדי שתעשה קקי, כי טרם למדת איך. עיניך הכחולות נפערו תמיד בתדהמה והשמעת מעין "אה" קטן. מילים גוריות של חתול תינוק.
אונס בעלי החיים, שחיטת הנשים: בין פמיניזם לשחרור בעלי- חיים
Reblogged from רווחים לפני חיים:
ביום חמישי האחרון השתתפתי בהייד פארק נשים שארגנו נשות אתר onlife בנמל תל- אביב. הנה מה שהיה לי להגיד:
[אזהרת טריגר: אלימות מינית, אונס, פגיעה בבעלות-חיים ורצח]
לעדי וינטר, שלימדה וממשיכה ללמד אותי מה זה פמיניזם ומהי חמלה.
שש בבוקר. קור כלבים במדגרה ליד ראשון לציון. שלושים ושתיים אלף אפרוחים ואפרוחות בקעו ביממה האחרונה אל תוך האור האדום המחליא שאמור לספק תחליף זמני לאם הדוגרת שהם לעולם לא יכירו.
לפני קדיש
דברים שאמרתי על קברו של אבא שלי, מיקי (שלמה) מקייטון, במלאת שלושים למותו. עמדנו יחדיו אחי ואחותי, אשתו, בתה ושני בניה, אחיותיו ואחיו של אבי, בנות ובני דודי, וחברות וחברים של אבא שלי ושל אשתו. כמה עשרות א/נשים.
"בדרך לאילת התלבטתי אם להסיר את הלק. בנסיעות קודמות לאילת התלבטתי בכך הרבה פעמים, בגלל אבא שלי. הרגשתי שקשה לו עם זה ושזה מביך אותו. ברשותכןם אומר לו כמה דברים לפני הקדיש:
להמשיך לקרוא
הומואים נגד פונדקאות
- בגלל שלקנות רחם זה לא כמו לקנות לחם,
- בגלל שזכויותיהן של נשים בכלל ופונדקאיות בפרט בישראל לא מוגנות,
- בגלל שצריך להיאבק על אפשרויות אחרות להורות להט"בית (למשל אימוץ),
- בגלל שהומואים רוצים עכשיו לקבל גם הם את הזכות לנצל נשים כמו סטרייטים,
- בגלל שאפשר להכריח פונדקאית לא לקים יחסי מין בזמן ההריון,
- בגלל שאפשר להכריח פונדקאית לעבור בדיקות פולשניות בניגוד לרצונה,
- בגלל שכשכסף מעורב – כפייה מעורבת,
- בגלל שברית בין פמיניסטיות ולהט"ב טובה יותר מברית בין ההגמוניה להומואים עשירים,
- בגלל שסחר בביציות הוא סחר באיברים,
- בגלל שפונדקאות, גם בישראל, היא פיתרון לעשירים בלבד,
בגלל כל אלה, אנחנו כהומואים קוראים לשקול מחדש את עצם חוקיותה של הפונדקאות בישראל ואת התנאים בהם יש לאפשר אותה, כשמרכז הכובד הוא על זכויות הנשים הפונדקאיות ותורמות הביציות.
איננו רוצים להצטרף כשוים להסדר בו נשים אינן שוות.
לפיכך אנו מתנגדים למאבק הציבורי הנוכחי למען גישה שיויונית לפונדקאות להומואים, מאבק שמנהיגיו לא לוקחים בחשבון את הניצול המגדרי והמעמדי הנובע מפונדקאות.
תגובות ותשובות על הפוליאמוריה שלי
"חוסר קינאה זה חוסר אהבה"
תתפלאו לדעת שאני כן חשה קנאה. אני התפלאתי לדעת. קנאה נחתה עלי במפתיע ושרפה לי בלב והפכה לי את הקיבה וגרמה לי לרצות ללכת משם מיד. אבל נשארתי קצת כדי לחוש אותה, להכיר אותה, לראות איפה היא מופיעה בגוף ואיך. קשה לי עם קנאה, אבל אני בוחר לא להפוך אותה לדרישה לבלעדיות מהחברים שלי.
אמנות או פורנו חתרני
גל ולינץ הוא אמן וידאו שאני עושה איתו עכשיו פרויקט שני. הפרויקט הראשון הוצג בתערוכת הבוגרים של המדרשה לאמנות ולכן קוראים לו אמנות, אבל אני קוראת לו פורנו חתרני. כמו בפוסט הקודם: יש עירום ויש סקס ויש יופי ושבירת מוסכמות בוידאו שלפניכןם. ראו, הוזמנתןם והוזהרתםן.
promo "my girls" _ 2011 from GAL VOLINEZ on Vimeo.
מי שלא רואה את הוידאו שת/ילחץ על הקישור הזה.
בלי קונדום
לידיעתך: הרשומה הבאה מכילה תיאורים מיניים, אברי מין ויחסי מין (בהסכמה) – כבר בפיסקה הקרובה.
חיבקתי אותך מאחור, חופנת את שדיך, אוכל לך את האוזן. הזין שלי התחכך בטוסיק שלך בתנועות קדימה ואחורה, מבחוץ. גנחת בעונג ונצמדת אלי בפיתול. מרחת את הזין שלי בלוב, ואז גם את החור של התחת שלך. המשכתי להתחכך מבחוץ. אמרת "תיכנס". קמתי להביא קונדום. אמרת "לא צריך, בלי". הבטתי בך במבט שואל. הסברת ששנינו נבדקנו לא מזמן ואנחנו שליליים, אז נראה לך שזה בסדר. זה כל כך כיף בלי. אוף, למה זה כל כך כיף בלי?
פוסט אורחת: אי המלצה. אי גאולה. סרט רע.
– את הפוסט שלפניכןם כתבה חברתי החדה מורן לבנת.
חברה המליצה לי על הסרט "סאקר פאנץ".
חבר אחר כתב לי שאחרי כמה דקות של צפייה בסרט הוא הסיט מבטו בגועל מהמסך. קינאתי בו על כך, כי אני לא האמנתי שהסרט יכול להיות באמת כ"כ רע, והמשכתי לראות, מחכה לגאולה.
נדמה לי אם כך שזה הבלוג המתאים לפרסם את מה שחשבתי על הסרט נטול הגאולה הזה.
ולהמליץ לכן בחום, כמעט בתחינה לשלומכן, שלא תראו אותו.
(ולכן גם לא אתנצל על הספוילרים בהמשך. במקרה הזה אני רוצה להרוס. ספוילר עיקרי – נשים מנוצלות בסרט הזה).
פייסבוק מת, תחי דיאספורה*
"כמו סויה, היא מאפשרת לטבעוניות לאכול שניצל" [פתגם עממי על דיאספורה*]
אם עד כה לא הצטרפת לפייסבוק משום שדאגת מבעיות של פרטיות, ממכירת המידע שלך למפרסמים, משליטה של תאגיד בזהות שלך ובאופנים שמותר לך להשתמש בה – או שכן הצטרפת לפייסבוק, למרות הדאגות הללו אבל לא חדלת מלשאוף לאלטרנטיבה – ובכן, היא כאן: דיאספורה*.
- רשת חברתית שלא שיכת לתאגיד, ושהמבנה הטכנולוגי והחוקי שלה מונע את האפשרות שהיא תהיה תאגידית אי-פעם.
- רשת חברתית שהמידע שתעלי אליה ישאר שלך, ולא יוגבל בתנאי שימוש דרקונים.
- השדה "מגדר/מין" הוא שדה כתיבה חפשי ולא בחירה מרשימת אפשרויות מוגבלות!
- רשת חברתית שקל מאד לקבוע בה מי רואה מה ומי לא רואה מה.
- רשת חברתית שמאפשרת גיבוי של המידע, הגירה שלו לשרת אחר, או הורדה שלו למחשב האישי שלך.
- רשת חברתית שמשתמשת בהצפנה ולוקחת בחשבון הגנה על משתתפותיה מפני השלטון ו/או ההון.
- בלי פרסומות, בלי הגבלות שימוש שרירותיות ועם הרבה התנדבות ואהבה של קהילת הקוד הפתוח והתוכנה החפשית.
וכן, אפשר גם לחבר את זה עם חשבון הפייסבוק / טויטר / טמבלר שלך.
קראי עוד על דיאספורה* או הצטרףי! אני כבר שם, מחכה לך (שם משתמשת לחיפוש: יוסףה מקיטון).
תוספת: אפשר למצוא עזרה בהתחלה כאן (באנגלית) ולמצוא אנשים דוברות עברית (או שפות אחרות) באמצעות התגים – לעברית התג יהיה #עברית.
עוד תוספת: רשומה מעולה של יודה רונן מהבלוג מילים דיגיטליות על למה לא פייסבוק.
* השם דיאספורה* כולל את הכוכבית הזאת. זאת לא כוכבית שמפנה להסבר למטה. למרות שיש הסבר למטה, והנה הוא נגמר.
מילולינות 3 – ד' זה דומו
שיבוש פרסומות – יין, תוכנה, שירה ומחאה
הנה אני מיסדת פינה חדשה בבלוג: שיבוש פרסומות. אם אני נתקל בשיבוש יפה, ואם יש לידי מצלמה – הוא יעלה לבלוג. לאחרונה נתקלתי בשני שיבושים נחמדים, והיתה לידי [מישהי עם] מצלמה.
להמשיך לקרוא
סיסמא מחוזקת לחברה צודקת
הפוסט הקודם, שמוגן בסיסמא, גרם לי להיזכר בכללים ליצירת סיסמא טובה, וזו הזדמנות מצוינת ללמוד מיומנות חשובה לחיים בעידן הדיגיטלי.
למה צריך סיסמא טובה?
כי כלמיני מרעין בישין רוצים לדעת מה קורה לך בחיים, עם מי את בקשר ומה עשית בקיץ שעבר. וגם דברים יותר גרועים כמו לגנוב לך את הזהות, את חשבון המייל או את הכסף מפיי-פאל.
להמשיך לקרוא
מוגן: פיתול בפיכחוני [מי שרוצה לקרוא שתבקש ממני סיסמא]
בעלי-חיים? זה לא טבעי!
הפוסט פורסם בגיליון 53 של המגזין המופלא ע' קוירית.
אתןם רוצותים לקרוא את המגזין.
אתם יודעות שאתן רוצים.
סטרייט חמוד שהכ
רתי והיה לו כנראה צורך להביע תמיכה בקויריות שלי, הראה לי ספר שהוא קנה: לקסיקון של התנהגויות "הומוסקסואליות" של חיות. לפי דבריו ולפי דיפדוף בספר, מדענים נהגו לתעד התנהגות של בעלי-חיים תוך השמטת ההתנהגויות שנראו להם כהומוסקסואליות בתואנה שאלו הן חריגות שוליות ויוצאות דופן, שלא ניתן ללמוד מהן דבר על סוג בעל-החיים הנחקר. ההתנהגויות הללו מצאו את דרכן אל הערות שוליים, פתקים שלא פורסמו במחקרים הרשמיים וכו' ונאספו כאן לספר די עבה.
לפני שאני ממשיכה לנושאים אחרים חשוב לי להסב את תשומת הלב לכך שמדענים גנזו נתונים שלא הסתדרו להם עם הדימוי על בעלי-חיים שהיה להם בראש. המדע מלא חורים כאלה, וסמכותו מעורערת. חיות הן יותר ממה שא/נשים יכולים לתאר לעצמם דרך המדע וגם דרך פרדיגמות אחרות. ומשאמרתי זאת, אפשר לעבור הלאה:
זו גאוה?
שי גורטלר החכם כתב את העבודה המצוינת המצורפת כאן על אירוע הגאוה הקודם שהיה בבאר-שבע בדיוק לפני שנה. כעת, לקראת אירוע הגאוה שיקרה ביום שישי הקרוב, אני מציעה שנקרא שוב, יחד, כמה מהתובנות של שי מהאירוע ההוא. אז אני אעשה משהו שאני לא עושה הרבה, וזה להמליץ לקרוא טקסט ארוך. כן, אני יודע שזו תקופת מבחנים (הסוף שלה, לא?) אבל הקריאה שוה כל דקה שתגזלו מהתואר, וזו עבודה שנכתבה על כאן ועכשיו: העיר בה אנחנו גרות, השנה שעברה. אחר-כך תחזרו לפה ונדבר בהמשך הפוסט ובתגובות. הצעות לדיון:
העיריה קיבלה החלטה המתנגדת למצעדי גאוה בבאר-שבע
- מהי התגובה ההולמת לכך?
קיראו את הדיון המרתק שהוביל להחלטת מועצת העיר (עמוד 66 הוא העמוד בו מופיע הטקסט המודגש שהפך להחלטה בעקבות שתי ההצבעות שאחריו, שהוצע ע"י ראש העיריה רוביק דנילוביץ'): "ולכן אני מציע לך להוריד את ההצעה הזו מסדר היום, שנקבל החלטה משותפת שעיריית באר-שבע תמשיך לפעול בתבונה ובאחריות, על מנת למנוע חיכוכים מיותרים ופגיעה ברגשות של אוכלוסיות שונות בעיר. אני אומר, ואני אומר את זה. העירייה באופן עקרוני מתנגדת למצעדים ולתהלוכות על בסיס סקטוריאלי ותמשיך לפעול בהתאם לחוק. אני חושב שזה מכבד את כולם." [ההדגשה שלי]
אפשר לרפא הטרוסקסואליות
ביום שני, ה 21 במרץ, היתה מסיבת רחוב של המלק"ש ברינגלבלום ועוד איזה משהו באוניברסיטה. חברותי החמודות ואני התארגנו על שלטים, סיסמאות מתחרזות ותחפושות ויצאנו להפגין נגד סטרייטים. התוצאות לפניכן בתמונות ובוידאו, מצורף גם העלון שחילקנו לעוברות ושבים – מקוה שתהנו ![]()
להמשיך לקרוא
מילולינות 2 – לעטוף לך את זה?
המילה חדירה בעיתית. אנדריאה דבורקין וכו'.
במשפט עברי החודר הוא הפועל, כלומר הפעיל, כלומר האקטיבי. הנחדר הוא הסביל, כלומר הפסיבי. הלשון חוברת כאן לאיברים אחרים במזימה לקבע את התפקידים השוביניסטים ההטרו-נורמטיבים. ובכן, לא עוד!
לפני כך וכך זמן (די הרבה) המצאנו יחד את המילה עטיפה. בהיפוך לחדירה, עטיפה יוצרת עוטפת פעילה ונעטפת סבילה. היוזמה והפעולה מחליפות כיוון. כשניסינו את זה בסקס – זה שינה דברים. תנסו גם, לוקח קצת זמן להתרגל להיפוך, אבל הפרשנות שזה מחלץ מהאקט שוה את המאמץ.
להמשיך לקרוא
דברים שאמרתי לפני הקרנת הסרט "קברט"
ב 2 לפברואר 2011 הוקרן במסגרת הבי-מוביז (מועדון סרטים ביסקסואלי) הסרט המצוין "קברט" (בעיקר העריכה ממש ממש מעולה). אלו הדברים שאמרתי לפני ההקרנה, במועדון הרוגטקה בתל-אביב:
כשאני לחוצה אני נושמת וסופרת שלוש שניות: שלושים ואחת, שלושים ושתיים, שלושים ושלוש. אני בשנות השלושים לחיי. בישראל. בברלין בשנות השלושים. במועדון הרוגטקה מציגות דראג במחאה על עליית כוחה של המפלגה הנאצית. הערב תופיע כאן הזמרת האמריקנית המצוינת סאלי בולז. בקהל יהיו בריאן הבריטי ומקסמיליאן המקומי. המשולש הביסקסואלי של החיים בסרט מתחיל בפיתוי.
להמשיך לקרוא
חובבות דובים נגד הציונות
דברים שאמרתי בפאנל בנושא גבריות שאורגן על-ידי יוניקו ירושלים. אחרי הוידאו יש קישורים למצגת ולשאלות מהקהל. אני קצת מפשל פה ושם עם יציאות לא קורקטיות במובן הלא-טוב של המילה. סליחה על זה. מי שלא עושה לא טועה וכו'. שיר שהקראתי בסוף ההרצאה לא מופיע בוידאו, אז הוא גם כאן, למטה.
1933
[אזהרת טריגר: בפוסט יש תיאור של תקיפה מינית]
ביום שני, 16 בינואר 2011, הרסו שוב את גבעתיים. לא היתי שם, היתי בועדת המשמעת שהיתה לנוגה רותם באוניברסיטת בן-גוריון. היא הואשמה בתלית שלט מחאה נגד תקיפת משט הסיוע לעזה מבנין הסנאט של האוניברסיטה. היא קיבלה נזיפה והרחקה על-תנאי מהלימודים ועוד משהו ששכחתי. עונשים חמורים. זו האוניברסיטה בה אסור לתלות על לוחות המודעות כרזות שלא עברו אישור של הדיקן, ושפעילות פוליטית בה מדוכאת ביד קשה. במיוחד פעילות שמאל. בדיוק אז קיבלנו את ההודעה שהרסו בפעם התשיעית את גבעתיים והפעם הביריונים ירו כדורים מצופים גומי וגז מדמיע ויש פצועים. אז המשכנו מועדת המשמעת לבית-החולים. הביורוקרטיה בבית החולים דמתה לביורוקרטיה של ועדת המשמעת. לא נתנו לנו בהתחלה לראות את הפצועים ורק אחרי סיבובים והתעקשויות מצאנו אותם. למדנו שיש גם שני עצורים במשטרת רמת-גן. אחר-כך נסענו לגבעתיים, למחאה ולעזרה בבניה מחדש. למחרת בבוקר שוב יבואו כוחות האי-ביטחון להרוס.
להמשיך לקרוא
מילולינות 1 – על המשמעות של חבּרות
פוליטיקה של מילים היא כיפית ושימושית, ואני רוצה להודות לגילי פליסקין, שבסיפרה "דברים שרציתי לגעת" חשפה את המילה עצמיניות (במקום אוננות, תקראו בהקדמה לספר כדי להבין מה ולמה), ותוך כדי כך יסדה את תחום המילולינות (וגם את המילה הזו היא המציאה, הגאונה!). בפינה יהיו מילים שהמצאתי או שאחרות המציאו ושאהבתי, ולפעמים חרוזים. תודו שחרוזים הם עונג. אז הפעם בפינת המילולינות:
על המשמעות של חבּרות
מייל ללילך: מפלצת הזרם המרכזי המדומינת
בעקבות דיווח של לילך על דיון בנושא הסברה למען בעלי-חיים בעמותת שב"י, והשתתפות טרנסיות בהסברה הזו, כתבתי את הדברים הבאים. חשוב לי לצין שלא עקבתי אחרי כל הדיון ורציתי לבטא מחשבות כלליות ועקרוניות שלי בנושא, לאו דוקא להתאים אותן לטיעונים הספציפים שנשמעו, מה גם שאני לא חבר/ה בשב"י. עוד חשוב לי לצין שלמרות האופי התועלתני משהו של הדברים שאביא מיד, אני קודם כל עקרונית נגד הדרה מפעילות של טרנסיות או טרנסים ורואה בכך גיזענות.
מכתב פתוח לגוגיי, לד"ר גלעד פדבה ולטל איתן
המכתב להלן מתיחס לטור מאת יוסףה מקיטון שהופיע בגיליון 44 של המגזין המקוון ע' קוירית, ולהשתלשלות הענינים שבאה אחרי פרסומו, קרי האיום של ד"ר גלעד פדבה וטל איתן ממערכת האתר "גוגיי" על יוסףה מקיטון ועל ע' קוירית בתביעת דיבה ולשון הרע.
להמשיך לקרוא
10 תחנות תרבות, צנזורה ושובו של הדומו
ד"ר גלעד פדבה ביקש ממני לכתוב 10 תחנות תרבות למדור בעריכתו בגו-גיי. כתבתי. הוא סירב לפרסם את התחנה הרביעית בה מוזכר השב"כ. הצעתי שהיא תפורסם בבלוג שלי ונשים לינק אליה. הוא סירב. הצעתי להחליף אותה בטקסט שמספר שהיתה כאן צנזורה. הוא סירב. שאלתי מה הסיבה לצנזורה, ולא קיבלתי תשובה. הטקסט פורסם בגיליון 44 של המגזין המומלץ ע' קוירית, שלא מפעיל צנזורה או עריכה על הטקסטים המפורסמים בו. גלעד פדבה וטל איתן אימו לתבוע אותי ואת ע' על הוצאת דיבה ולשון הרע והאשימו אותי באלימות. תמצאו כאן את הטקסט הלא מצונזר כפי שפורסם ב ע' קוירית, וכן את ההתכתבויות השונות שלי עם גלעד, טל איתן ועוד. שתדעו.
הניתוח שלי לקריטריונים המחמירים של גוגיי לפרסום דברים על השב"כ להלן:
גוגיי הוא אתר תקשורת של הומואים שרוצים להיות לב הקונצנזוס הציוני. לשם כך הם צריכים להיות יותר מאצ'ואים מגברים סטרייטים ולהוכיח את שייכותם לקולקטיב הלאומי בבחינת "סליחה שאנחנו הומואים, אנחנו עושים צבא כמו כולם". לכן דברים דומים למה שכתבתי יכולים להתפרסם ב"הארץ" אבל לא בגוגיי. כתבתי על התופעה בטור "ביטחון לכולןם או לאף אחתד" שאף התפרסם בגוגיי, בו טבעתי את המונח "דומואים", הומואים שרוצים להיות דומים לקונצנזוס. קטעים.
והנה גם קישור לקומונה של ע' קוירית, בה תוכלו למצוא את ההתכתבות בינו לבין גלעד פדבה, בה ע' קוירית מציע לגלעד במה חופשית בפנזין.
הילה
היום, כמה ימים אחרי שהילה מתה, אני רוצה לכתוב את הסיפור שלה. אבל אני לא מכירה אותו, ואני לא מכירה אותה. אנסה בכל-זאת לספר, כדי להתמודד עם שרירותיות מותה של מישהי, שגרה איתי רק כמה שבועות.
להמשיך לקרוא
אם רשרש
סוף הקיץ באילת, מאוחר בלילה. אמנם התחילה שנת הלימודים, אבל אני לא אקום מחר לבית-ספר. עכשיו, כשחוק חינוך חובה לא מאיים עוד על ההורים שלי, אני יכול סוף סוף לשים מאחורי את ההצקות הלעג והמכות – אלימות שכוונה לשיערי הארוך, דיעותי השמאלניות, וגינוני הנשיים. החופש החדש הזה, מלווה בתחושת הקלה, מתופף גם בדפיקות לב של משהו אסור ומסוכן.
להמשיך לקרוא
10 דברים שלא ידענו על יוסףה מקיטון
פורסם ב"גוטרנס" אתר האינטרנט לקהילה הטרנסג'נדרית בעברית, ב 13.11.2009, במסגרת סדרת הכתבות "10 דברים שלא ידענו על…".
מענינת הבחירה בכותרת הזו: דברים שלא יודעות/ים עלי. בחברה הפסיכולוגיסטית שלנו, הדברים הפחות ידועים נחשבים לאמיתיים יותר. אם מישהוי מסתיר/ה איזה סוד, הסוד נחשב לאמיתי יותר מהדברים הגלויים. כך מודל היציאה מהארון של לסביות והומואים למשל, מניח שהזהות האמיתית יותר היא זו שהיתה בארון, שהיתה סוד. גישה זו טומנת פח לטרנסג'נדרים רבים: הזהות שנחשבת אמיתית היא זו שאנחנו לא מגלות (בשביל חלקנו זו הזהות שניתנה לנו בלידה). כך טרנספובים רואים בטרנסיות גברים ובטרנסים נשים: הזהות שנחשבת לסוד, נחשבת לאמיתית יותר.
להמשיך לקרוא
הטבע מת
ניטשה אמר ש"אלוהים מת". האם אפשר להסיק מהמשפט הקצר והמהפכני הזה, שאלוהים היה חי, ואילו כעת מת? ומה פירוש "מת" ו"חי" בהקשר הזה? אני אוהבת לקרוא את המשפט כך: "אלוהים, כמושג פוליטי, צריך למות". כלומר, ניטשה מכיר בכך שאלוהים, ככח מארגן בחייהם של אנשות, דווקא מאד חי, אלא שראוי למילה למות, כיוון שהמושג "אלוהים" הוא רע פוליטי. אני רוצה לחשוב שהכוונה היא, שזה לא משנה אם אלוהים "קיים" או לא. לא מדובר בויכוח המשעמם הזה. אלא שהדת כמבנה פוליטי כבר לא רלבנטית או ראוי שתהיה לא רלבנטית.
להמשיך לקרוא
ביטחון לכולןם או לאף אחתד
פורסם לראשונה בגוטרנס, אתר הקהילה הטרנסג'נדרית
הרצח במפגש הנוער של אגודת הלהט"ב בתל-אביב קרע את תחושת הביטחון של אנשים רבים. אנשים שחשבו שתל-אביב בכלל, ומרכז תל-אביב בפרט, ובית האגודה יותר מכל, הם מקומות בטוחים.
להמשיך לקרוא
דברים שאמרתי במצעד הגאווה בתל-אביב 2009
שמי יוסי מקייטון ואני ג'נדרקוויר וחלק מהקהילה הטרנסג'נדרית.
הקהילה הטרנסג'נדרית היא חלק פעיל ותוסס של הקהילה הלהטבק"אית. להטבק"א: לסביות, הומואים, טרנסג'נדרז, ביסקסואליות/ים, קווירז ואינטרסקס.
להמשיך לקרוא
חלום גדול של קבוצות קטנות
פורסם לראשונה בגוטרנס, אתר הקהילה הטרנסג'נדרית, ועבר עריכה קלה לבלוג [הושמטה המילה המביכה "הוליסטים", ותודה לאילה שני!]
זה היה במצעד הגאווה הירושלמי האחרון (2008). הגוש הטרנסי הירוק היה מרגש ומעצים. עשינו היסטוריה. צעקנו סיסמאות כמו "הטרנספוביה זה לא צחוק – בגלל זה אני ירוק", והיתה לנו ניראות מהממת ברחוב, על הבמה, בכלל.
להמשיך לקרוא
אלימות יקירתי
פורסם לראשונה בבלוג הפנזין – על אלימות ואי אלימות לבקשת חגי מטר המאמם!
אני שונאת אלימות. אפילו את המילה אלימות אני שונאת. היא ערמומית כזאת וחמקמקה. נראה שהשימוש בה מאד לא יציב: המדינה משתמשת במילה אלימות לתיאור ילד פלסטיני שזורק אבן על טנק, החברות שלי מתארות באמצעותה את הטנק. בויכוח שהשתתפתי בו בפורום פציפיזם באינטרנט טענו שפעילות החזית לשחרור בעלי-חיים הן אלימות כי הן פורצות למקומות שבהם מענים חיות ומשחררות את החיות תוך גרימת הרס לרכוש.
להמשיך לקרוא
דברים שאמרתי לפני הקרנת הסרט “אני חיה”
"אני חיה" אומרת אינגריד ניוקירק, גיבורת הסרט, ונותנת לסרט שנראה את שמו. מה המשמעות של אמירה כזו? המפיקים הבטיחו בטקסט הפרסומי שהסרט יתחקה אחר מניעיה וינסה לחשוף את מה שגורם לה לפעול במחוייבות כה גדולה למען בעלי-חיים. מה מניע את אינגריד ניוקירק, שהיא חיה, לפעול? מה מניע חיה לפעול?
להמשיך לקרוא
דברים שאמרתי לפני הקרנת הסרט “מקלייבל”
התפרסם לראשונה באתר יומן חייתי
אפשר גם לשמוע ולראות אותי נואםת את זה כאן
להמשיך לקרוא
דברים שאמרתי לפני הקרנת הסרט “מאחורי המסיכה”
אנחנו חיות במצב חירום. כל יום נמסים עוד ועוד קרחונים בקוטב הצפוני והדובים שחיו עליהם טובעים. כל יום כדור הארץ מתחמם עוד קצת, ועוד אוכלוסייה של בעלי-חיים מאבדת את מקור החיים שלה. השמש נעשית מסוכנת יותר ללא האוזון, האוויר מרעיל אותנו יותר, המים מזוהמים קצת יותר היום משהיו אתמול. ואין לנו הרבה זמן. אין לנו אפילו מעט.
להמשיך לקרוא
מגיבור לבוגד – הקלות הבלתי נסבלת של הטרור
האויב הגדול ביותר של מאבק הוא בוגדים ומשתפי-פעולה. בכל תנועת מחתרת, מהתנועות האנטי-נאציות ועד לאינתיפאדה הפלסטינית, דינם של משת"פים היה מוות. לצערנו, גם התנועה לשחרור בעלי-החיים לא חסרה בוגדים כאלו. רוצות דוגמא? בבקשה: פיטר יאנג וג'סטין סמואל יצאו יחד לשחרר חורפנים מכמה חוות לפרוות בארה"ב. לאחר שחורפנים רבים מאד מצאו את דרכם אל החופש, נתגלו עקבותיהם של השניים והם נאלצו לברוח. ג'סטין נתפס. באנוכיות בוגדנית הוא הגיע לעסקת טיעון עם התביעה, במסגרתה יודה בשחרור החורפנים, וינקוב בשמו של שותפו, פיטר יאנג, בתמורה לכך תדרוש התביעה עונש מאסר של שנתיים בלבד. ג'סטין הודה, נקב בשמו של פיטר וקיבל את העונש המופחת. לאחר שנים אחדות (בינתיים ג'סטין כבר שוחרר) נתפס גם פיטר יאנג. גם הוא נשפט ודינו נגזר לשנתיים מאסר, אותן החל לרצות לאחרונה. ברור שג'סטין הוא אדם עלוב שלא כדאי לפעול איתו, שהפחתה בענשו היתה חשובה לו יותר מגורל שותפו, ושיש להחרים אותו כדי להעביר מסר ברור בתנועה: אפס סובלנות למשת"פים!
מה למדתי מהמאבק נגד פיטום אווזים
[התפרסם לראשונה בפורום צמחונות וטבעונות בנענע, במאי 2005, כתגובה למאמר "נגד חברה אחת" מאת אריאל צבל, שהתפרסם ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", שבועון עמותת אנונימוס. חשוב לי לציין שעבר מאז הרבה זמן, ואני עברתי הרבה התנסויות - ודעתי הישתנתה. בכל זאת חשוב לי לזכור שפעם חשבתי וכתבתי כך.]
להמשיך לקרוא
תהלוכת השיבה של ועד העקורים 2002
התפרסם לראשונה באתר עמותת זוכרות
את האירוע המרכזי לציון יום הנכבה, תהלוכת השיבה, ארגן, כבחמש השנים האחרונות, ועד העקורים. השנה, לראשונה, השתתפו באירוע גם ארגונים יהודיים ויהודיים-ערביים: תעאיוש, בת-שלום, נווה-שלום, קול אחר בגליל ועמותת 'זוכרות'.
להמשיך לקרוא




