זו גאוה?

שי גורטלר החכם כתב את העבודה המצוינת המצורפת כאן על אירוע הגאוה הקודם שהיה בבאר-שבע בדיוק לפני שנה. כעת, לקראת אירוע הגאוה שיקרה ביום שישי הקרוב, אני מציעה שנקרא שוב, יחד, כמה מהתובנות של שי מהאירוע ההוא. אז אני אעשה משהו שאני לא עושה הרבה, וזה להמליץ לקרוא טקסט ארוך. כן, אני יודע שזו תקופת מבחנים (הסוף שלה, לא?) אבל הקריאה שוה כל דקה שתגזלו מהתואר, וזו עבודה שנכתבה על כאן ועכשיו: העיר בה אנחנו גרות, השנה שעברה. אחר-כך תחזרו לפה ונדבר בהמשך הפוסט ובתגובות. הצעות לדיון:

העיריה קיבלה החלטה המתנגדת למצעדי גאוה בבאר-שבע
- מהי התגובה ההולמת לכך?

קיראו את הדיון המרתק שהוביל להחלטת מועצת העיר (עמוד 66 הוא העמוד בו מופיע הטקסט המודגש שהפך להחלטה בעקבות שתי ההצבעות שאחריו, שהוצע ע"י ראש העיריה רוביק דנילוביץ'): "ולכן אני מציע לך להוריד את ההצעה הזו מסדר היום, שנקבל החלטה משותפת שעיריית באר-שבע תמשיך לפעול בתבונה ובאחריות, על מנת למנוע חיכוכים מיותרים ופגיעה ברגשות של אוכלוסיות שונות בעיר. אני אומר, ואני אומר את זה. העירייה באופן עקרוני מתנגדת למצעדים ולתהלוכות על בסיס סקטוריאלי ותמשיך לפעול בהתאם לחוק. אני חושב שזה מכבד את כולם." [ההדגשה שלי]

להמשיך לקרוא

מייל ללילך: מפלצת הזרם המרכזי המדומינת

בעקבות דיווח של לילך על דיון בנושא הסברה למען בעלי-חיים בעמותת שב"י, והשתתפות טרנסיות בהסברה הזו, כתבתי את הדברים הבאים. חשוב לי לצין שלא עקבתי אחרי כל הדיון ורציתי לבטא מחשבות כלליות ועקרוניות שלי בנושא, לאו דוקא להתאים אותן לטיעונים הספציפים שנשמעו, מה גם שאני לא חבר/ה בשב"י. עוד חשוב לי לצין שלמרות האופי התועלתני משהו של הדברים שאביא מיד, אני קודם כל עקרונית נגד הדרה מפעילות של טרנסיות או טרנסים ורואה בכך גיזענות.

להמשיך לקרוא

דברים שאמרתי לפני הקרנת הסרט “מאחורי המסיכה”

אנחנו חיות במצב חירום. כל יום נמסים עוד ועוד קרחונים בקוטב הצפוני והדובים שחיו עליהם טובעים. כל יום כדור הארץ מתחמם עוד קצת, ועוד אוכלוסייה של בעלי-חיים מאבדת את מקור החיים שלה. השמש נעשית מסוכנת יותר ללא האוזון, האוויר מרעיל אותנו יותר, המים מזוהמים קצת יותר היום משהיו אתמול. ואין לנו הרבה זמן. אין לנו אפילו מעט.
להמשיך לקרוא

מגיבור לבוגד – הקלות הבלתי נסבלת של הטרור

האויב הגדול ביותר של מאבק הוא בוגדים ומשתפי-פעולה. בכל תנועת מחתרת, מהתנועות האנטי-נאציות ועד לאינתיפאדה הפלסטינית, דינם של משת"פים היה מוות. לצערנו, גם התנועה לשחרור בעלי-החיים לא חסרה בוגדים כאלו. רוצות דוגמא? בבקשה: פיטר יאנג וג'סטין סמואל יצאו יחד לשחרר חורפנים מכמה חוות לפרוות בארה"ב. לאחר שחורפנים רבים מאד מצאו את דרכם אל החופש, נתגלו עקבותיהם של השניים והם נאלצו לברוח. ג'סטין נתפס. באנוכיות בוגדנית הוא הגיע לעסקת טיעון עם התביעה, במסגרתה יודה בשחרור החורפנים, וינקוב בשמו של שותפו, פיטר יאנג, בתמורה לכך תדרוש התביעה עונש מאסר של שנתיים בלבד. ג'סטין הודה, נקב בשמו של פיטר וקיבל את העונש המופחת. לאחר שנים אחדות (בינתיים ג'סטין כבר שוחרר) נתפס גם פיטר יאנג. גם הוא נשפט ודינו נגזר לשנתיים מאסר, אותן החל לרצות לאחרונה. ברור שג'סטין הוא אדם עלוב שלא כדאי לפעול איתו, שהפחתה בענשו היתה חשובה לו יותר מגורל שותפו, ושיש להחרים אותו כדי להעביר מסר ברור בתנועה: אפס סובלנות למשת"פים!

להמשיך לקרוא

מה למדתי מהמאבק נגד פיטום אווזים

[התפרסם לראשונה בפורום צמחונות וטבעונות בנענע, במאי 2005, כתגובה למאמר "נגד חברה אחת" מאת אריאל צבל, שהתפרסם ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", שבועון עמותת אנונימוס. חשוב לי לציין שעבר מאז הרבה זמן, ואני עברתי הרבה התנסויות - ודעתי הישתנתה. בכל זאת חשוב לי לזכור שפעם חשבתי וכתבתי כך.]
להמשיך לקרוא