היה שלום, טופו

זה לא שאתה החתול שלי, אני הבן-אדם שלך

טופו, טופי, טופוס, פוס, פוסון, חמתול, שבלולון, קטנצ'יק, פוסניק, ארנבתול, פספוס, טפטוף, אהוב יקר שלי

כמעט חודש עבר ואני עדיין לא מוכןה לסוף האבל עליך. לא מצליח לכתוב לך הספד, לא יכולה להיפרד.

נכנסת לחיינו בשיחת טלפון. סמדר טילפנה לספר ליוסי שהיא מצאה גור קטן, ליד אחיו המת וצריכה שנעזור לה למצוא לו בית. אימצנו אותך וקראנו לך טופו. היית גור המום וחסר אונים, היה צריך לגעת בעדינות בישבן שלך עם צמר גפן רטוב במים חמימים כדי שתעשה קקי, כי טרם למדת איך. עיניך הכחולות נפערו תמיד בתדהמה והשמעת מעין "אה" קטן. מילים גוריות של חתול תינוק.

אונס בעלי החיים, שחיטת הנשים: בין פמיניזם לשחרור בעלי- חיים

Reblogged from רווחים לפני חיים:

ביום חמישי האחרון השתתפתי בהייד פארק נשים שארגנו נשות אתר onlife בנמל תל- אביב. הנה מה שהיה לי להגיד:

[אזהרת טריגר: אלימות מינית, אונס, פגיעה בבעלות-חיים ורצח]

לעדי וינטר, שלימדה וממשיכה ללמד אותי מה זה פמיניזם ומהי חמלה.

שש בבוקר. קור כלבים במדגרה ליד ראשון לציון. שלושים ושתיים אלף אפרוחים ואפרוחות בקעו ביממה האחרונה אל תוך האור האדום המחליא שאמור לספק תחליף זמני לאם הדוגרת שהם לעולם לא יכירו.

לקרוא עוד… 30 more words

הנה דברים שאמרה לילך בן-דוד בהייד פארק נשים. לצערי הרב דבריה הופסקו לפני הסוף ושתי הפיסקאות האחרונות לא הוקראו. אתןם יכולותים לקרוא בבלוג שלה "רווחים לפני חיים" (או כאן למטה) את הדברים במלואם, לצד פוסטים מצוינים נוספים. תודה, לילך.

בעלי-חיים? זה לא טבעי!

הפוסט פורסם בגיליון 53 של המגזין המופלא ע' קוירית.
אתןם רוצותים לקרוא את המגזין.
אתם יודעות שאתן רוצים.

סטרייט חמוד שהכרתי והיה לו כנראה צורך להביע תמיכה בקויריות שלי, הראה לי ספר שהוא קנה: לקסיקון של התנהגויות "הומוסקסואליות" של חיות. לפי דבריו ולפי דיפדוף בספר, מדענים נהגו לתעד התנהגות של בעלי-חיים תוך השמטת ההתנהגויות שנראו להם כהומוסקסואליות בתואנה שאלו הן חריגות שוליות ויוצאות דופן, שלא ניתן ללמוד מהן דבר על סוג בעל-החיים הנחקר. ההתנהגויות הללו מצאו את דרכן אל הערות שוליים, פתקים שלא פורסמו במחקרים הרשמיים וכו' ונאספו כאן לספר די עבה.

לפני שאני ממשיכה לנושאים אחרים חשוב לי להסב את תשומת הלב לכך שמדענים גנזו נתונים שלא הסתדרו להם עם הדימוי על בעלי-חיים שהיה להם בראש. המדע מלא חורים כאלה, וסמכותו מעורערת. חיות הן יותר ממה שא/נשים יכולים לתאר לעצמם דרך המדע וגם דרך פרדיגמות אחרות. ומשאמרתי זאת, אפשר לעבור הלאה:

הילה

היום, כמה ימים אחרי שהילה מתה, אני רוצה לכתוב את הסיפור שלה. אבל אני לא מכירה אותו, ואני לא מכירה אותה. אנסה בכל-זאת לספר, כדי להתמודד עם שרירותיות מותה של מישהי, שגרה איתי רק כמה שבועות.

דברים שאמרתי לפני הקרנת הסרט “אני חיה”

"אני חיה" אומרת אינגריד ניוקירק, גיבורת הסרט, ונותנת לסרט שנראה את שמו. מה המשמעות של אמירה כזו? המפיקים הבטיחו בטקסט הפרסומי שהסרט יתחקה אחר מניעיה וינסה לחשוף את מה שגורם לה לפעול במחוייבות כה גדולה למען בעלי-חיים. מה מניע את אינגריד ניוקירק, שהיא חיה, לפעול? מה מניע חיה לפעול?

דברים שאמרתי לפני הקרנת הסרט “מקלייבל”

התפרסם לראשונה באתר יומן חייתי
אפשר גם לשמוע ולראות אותי נואםת את זה כאן

דברים שאמרתי לפני הקרנת הסרט “מאחורי המסיכה”

אנחנו חיות במצב חירום. כל יום נמסים עוד ועוד קרחונים בקוטב הצפוני והדובים שחיו עליהם טובעים. כל יום כדור הארץ מתחמם עוד קצת, ועוד אוכלוסייה של בעלי-חיים מאבדת את מקור החיים שלה. השמש נעשית מסוכנת יותר ללא האוזון, האוויר מרעיל אותנו יותר, המים מזוהמים קצת יותר היום משהיו אתמול. ואין לנו הרבה זמן. אין לנו אפילו מעט.

מגיבור לבוגד – הקלות הבלתי נסבלת של הטרור

האויב הגדול ביותר של מאבק הוא בוגדים ומשתפי-פעולה. בכל תנועת מחתרת, מהתנועות האנטי-נאציות ועד לאינתיפאדה הפלסטינית, דינם של משת"פים היה מוות. לצערנו, גם התנועה לשחרור בעלי-החיים לא חסרה בוגדים כאלו. רוצות דוגמא? בבקשה: פיטר יאנג וג'סטין סמואל יצאו יחד לשחרר חורפנים מכמה חוות לפרוות בארה"ב. לאחר שחורפנים רבים מאד מצאו את דרכם אל החופש, נתגלו עקבותיהם של השניים והם נאלצו לברוח. ג'סטין נתפס. באנוכיות בוגדנית הוא הגיע לעסקת טיעון עם התביעה, במסגרתה יודה בשחרור החורפנים, וינקוב בשמו של שותפו, פיטר יאנג, בתמורה לכך תדרוש התביעה עונש מאסר של שנתיים בלבד. ג'סטין הודה, נקב בשמו של פיטר וקיבל את העונש המופחת. לאחר שנים אחדות (בינתיים ג'סטין כבר שוחרר) נתפס גם פיטר יאנג. גם הוא נשפט ודינו נגזר לשנתיים מאסר, אותן החל לרצות לאחרונה. ברור שג'סטין הוא אדם עלוב שלא כדאי לפעול איתו, שהפחתה בענשו היתה חשובה לו יותר מגורל שותפו, ושיש להחרים אותו כדי להעביר מסר ברור בתנועה: אפס סובלנות למשת"פים!

מה למדתי מהמאבק נגד פיטום אווזים

[התפרסם לראשונה בפורום צמחונות וטבעונות בנענע, במאי 2005, כתגובה למאמר "נגד חברה אחת" מאת אריאל צבל, שהתפרסם ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", שבועון עמותת אנונימוס. חשוב לי לציין שעבר מאז הרבה זמן, ואני עברתי הרבה התנסויות - ודעתי הישתנתה. בכל זאת חשוב לי לזכור שפעם חשבתי וכתבתי כך.]