פוסט אורחת: אי המלצה. אי גאולה. סרט רע.

– את הפוסט שלפניכןם כתבה חברתי החדה מורן לבנת.

סאקר-פאנץ' - סרט גרוע

בקרוב בקולנוע ליד ביתכן. זהירות.

חברה המליצה לי על הסרט "סאקר פאנץ".

חבר אחר כתב לי שאחרי כמה דקות של צפייה בסרט הוא הסיט מבטו בגועל מהמסך. קינאתי בו על כך, כי אני לא האמנתי שהסרט יכול להיות באמת כ"כ רע, והמשכתי לראות, מחכה לגאולה.

נדמה לי אם כך שזה הבלוג המתאים לפרסם את מה שחשבתי על הסרט נטול הגאולה הזה.

ולהמליץ לכן בחום, כמעט בתחינה לשלומכן, שלא תראו אותו.

(ולכן גם לא אתנצל על הספוילרים בהמשך. במקרה הזה אני רוצה להרוס. ספוילר עיקרי – נשים מנוצלות בסרט הזה).

להמשיך לקרוא

פייסבוק מת, תחי דיאספורה*

"כמו סויה, היא מאפשרת לטבעוניות לאכול שניצל" [פתגם עממי על דיאספורה*]

אם עד כה לא הצטרפת לפייסבוק משום שדאגת מבעיות של פרטיות, ממכירת המידע שלך למפרסמים, משליטה של תאגיד בזהות שלך ובאופנים שמותר לך להשתמש בה – או שכן הצטרפת לפייסבוק, למרות הדאגות הללו אבל לא חדלת מלשאוף לאלטרנטיבה – ובכן, היא כאן: דיאספורה*.

  • רשת חברתית שלא שיכת לתאגיד, ושהמבנה הטכנולוגי והחוקי שלה מונע את האפשרות שהיא תהיה תאגידית אי-פעם.
  • רשת חברתית שהמידע שתעלי אליה ישאר שלך, ולא יוגבל בתנאי שימוש דרקונים.
  • השדה "מגדר/מין" הוא שדה כתיבה חפשי ולא בחירה מרשימת אפשרויות מוגבלות!
  • רשת חברתית שקל מאד לקבוע בה מי רואה מה ומי לא רואה מה.
  • רשת חברתית שמאפשרת גיבוי של המידע, הגירה שלו לשרת אחר, או הורדה שלו למחשב האישי שלך.
  • רשת חברתית שמשתמשת בהצפנה ולוקחת בחשבון הגנה על משתתפותיה מפני השלטון ו/או ההון.
  • בלי פרסומות, בלי הגבלות שימוש שרירותיות ועם הרבה התנדבות ואהבה של קהילת הקוד הפתוח והתוכנה החפשית.

וכן, אפשר גם לחבר את זה עם חשבון הפייסבוק / טויטר / טמבלר שלך.

קראי עוד על דיאספורה* או הצטרףי! אני כבר שם, מחכה לך (שם משתמשת לחיפוש: יוסףה מקיטון).

תוספת: אפשר למצוא עזרה בהתחלה כאן (באנגלית) ולמצוא אנשים דוברות עברית (או שפות אחרות) באמצעות התגים – לעברית התג יהיה #עברית.

עוד תוספת: רשומה מעולה של יודה רונן מהבלוג מילים דיגיטליות על למה לא פייסבוק.

* השם דיאספורה* כולל את הכוכבית הזאת. זאת לא כוכבית שמפנה להסבר למטה. למרות שיש הסבר למטה, והנה הוא נגמר.

שיבוש פרסומות – יין, תוכנה, שירה ומחאה

הנה אני מיסדת פינה חדשה בבלוג: שיבוש פרסומות. אם אני נתקל בשיבוש יפה, ואם יש לידי מצלמה – הוא יעלה לבלוג. לאחרונה נתקלתי בשני שיבושים נחמדים, והיתה לידי [מישהי עם] מצלמה.
להמשיך לקרוא

מכתב פתוח לגוגיי, לד"ר גלעד פדבה ולטל איתן

המכתב להלן מתיחס לטור מאת יוסףה מקיטון שהופיע בגיליון 44 של המגזין המקוון ע' קוירית, ולהשתלשלות הענינים שבאה אחרי פרסומו, קרי האיום של ד"ר גלעד פדבה וטל איתן ממערכת האתר "גוגיי" על יוסףה מקיטון ועל ע' קוירית בתביעת דיבה ולשון הרע.
להמשיך לקרוא

10 תחנות תרבות, צנזורה ושובו של הדומו

‫ד"ר גלעד פדבה ביקש ממני לכתוב 10 תחנות תרבות למדור בעריכתו בגו-גיי. כתבתי. הוא סירב לפרסם את ‫התחנה הרביעית בה מוזכר השב"כ. הצעתי שהיא תפורסם בבלוג שלי ונשים לינק אליה. הוא סירב. הצעתי להחליף אותה ‫בטקסט שמספר שהיתה כאן צנזורה. הוא סירב. שאלתי מה הסיבה לצנזורה, ולא קיבלתי תשובה.‬ הטקסט פורסם בגיליון 44 של המגזין המומלץ ע' קוירית, שלא מפעיל צנזורה או עריכה על הטקסטים המפורסמים בו. גלעד פדבה וטל איתן אימו לתבוע אותי ואת ע' על הוצאת דיבה ולשון הרע והאשימו אותי באלימות. תמצאו כאן את הטקסט הלא מצונזר כפי שפורסם ב ע' קוירית, וכן את ההתכתבויות השונות שלי עם גלעד, טל איתן ועוד. שתדעו.

הניתוח שלי לקריטריונים המחמירים של גוגיי לפרסום דברים על השב"כ להלן:

גוגיי הוא אתר תקשורת של הומואים שרוצים להיות לב הקונצנזוס הציוני. לשם כך הם צריכים להיות יותר מאצ'ואים מגברים סטרייטים ולהוכיח את שייכותם לקולקטיב הלאומי בבחינת "סליחה שאנחנו הומואים, אנחנו עושים צבא כמו כולם". לכן דברים דומים למה שכתבתי יכולים להתפרסם ב"הארץ" אבל לא בגוגיי. כתבתי על התופעה בטור "ביטחון לכולןם או לאף אחתד" שאף התפרסם בגוגיי, בו טבעתי את המונח "דומואים", הומואים שרוצים להיות דומים לקונצנזוס. קטעים.

והנה גם קישור לקומונה של ע' קוירית, בה תוכלו למצוא את ההתכתבות בינו לבין גלעד פדבה, בה ע' קוירית מציע לגלעד במה חופשית בפנזין.

להמשיך לקרוא