נכבה בעברית – המלצת קריאה

הקריאה ב"נכבה בעברית – יומן מסע פוליטי" מאת איתן ברונשטיין אפריסיו ואלאונור מרזה ברונשטיין היא מורכבת עבורי. אלאונור ואיתן חברות שלי והמסע הפוליטי המתואר הוא מסע שהשתתפתי בו. בנוסף, הספר מאד מגוון בסגנון הכתיבה שלו. רובו כתוב כשיחות, לעיתים כראיון עיתונאי ולעיתים באווירה זוגית ואף רומנטית בין אלאונור ואיתן כשאלאונור שואלת שאלות או מעירה הערות קצרות ואיתן בתפקיד המרואיין. בנוסף לשיחות הספר כולל פרק תיאורטי על אופן הפעולה של ארגון "זוכרות", פרק היסטורי על גלגולה של הנכבה בשיח הישראלי-יהודי, סקר עם תוצאות מפתיעות של עמדות הציבור היהודי בסוגיית השיבה (ספויילר בהמשך) ושני מסמכי-ייסוד של ארגון זוכרות מאת איתן ברונשטיין ונורמה מוסי. הדילוג בין הסגנונות השונים תרם לקריאות ולקלילות שהספר מבקש ליצור, כשבסופו של דבר עולה מכל הרכיבים סיפור אחד.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

בית תרבות ערבי-יהודי בסכנת סגירה, עזרתכןם נחוצה

ראש עיריית באר שבע, ראובן דנילוביץ', הוציא הודעת סגירה לבית התרבות הערבי-יהודי, המולתקא-מפגש, שמפעיל פורום דו-קיום בנגב. הודעת הסגירה באה בעקבות לחץ מגורמים ימניים שלא אהבו את הדיונים שנערכו במקום על סחר הנשק הישראלי, על סרבנות ועוד.

המקום זקוק לעזרתכןם!

אציין כי בנוסף לעבודה החשובה נגד גזענות ונגד הדיכוי של תושביו הבדואים-פלסטינים של הנגב, הפורום בכלל ובית התרבות מולתקא-מפגש בפרט, פעלו במגוון סוגיות נוספות – בסולידריות. לדוגמא, עם נשים שנאבקות לדיור ציבורי, ועם הקהילה הגאה. בית התרבות הערבי-יהודי אירח את פסטיבל הקוויריסטן (סרטים קווירים מרחבי העולם הערבי-מוסלמי-מזרחי); צוות המקום נכח באירועי הגאווה הממוסדים והלא ממוסדים; כמו כן ערכנו במועדון מפגש עם גילה גולדשטיין ז"ל, מראשונות המאבק הטרנסי.

ניתן לסייע בדרכים הבאות:

1 – כתבו אימייל לראש העיר ( ruvikd@br7.org.il ) או לחצו כאן לשליחת אימייל אוטומטית

2 – בואו לכנס סולידריות
להביע סולידריות, להעלות רעיונות ולהציע עזרה. מוזיקה וכיבוד עלינו!
יום א' | 7.1.2018 | 20:30 | שלמה המלך 7 (מקלט ד/17) | באר-שבע
(ראו הזמנה מעוצבת להפצה בהמשך הפוסט)

3 – הפיצו לכל עבר את המסר, אפשר גם את הפוסט הציבורי הזה, הכולל וידאו קצר בנושא

4 – או אם יש לכןם רעיון אחר – נשמח לשמוע ( resource@dukium.org )

עם סולידריות נצליח!

כנס סולידריות

כנס סולידריות

מהבלוג "יוצאת לתרבות רעה": הכנות לקבוצה עבור נשים שמתלבטות אם להיות או לא להיות אימהוֹת – מאת אורנה דונת

עכשיו משמתחילה לשכוך קצת הסערה בעקבות היציאה לאור של “בכייה לדורות. חרטה על אימהוּת” והליווי שלו בעולם, אני שבה אל מה שהתחלתי ושטרם מוּצה בלשון המעטה, והוא יצירת קבוצות מפגש ושיחה עבור נשים שמתלבטות אם להיות או לא להיות אימהוֹת (ואז, מה עם דודאוּת או אימהוּת חברתית; ואם להיות אימהוֹת, אז באיזה אופן – ביולוגי? […]

הכנות לקבוצה עבור נשים שמתלבטות אם להיות או לא להיות אימהוֹת — יוצאת לתרבות רעה

המשטרה: מותר להניף דגל פלסטין

כותרת מפתיעה, כן? בקיצור נמרץ: הנפתי דגל פלסטין מחוץ לתחנת הרכבת בבאר-שבע, וכמעט נעצרתי ע"י המשטרה (אבל בסוף לא). בתגובה לפנייה מהאגודה לזכויות האזרח (PDF) לתחנת המשטרה בבאר-שבע, המשטרה מסרה, שמותר להניף דגל פלסטין. לא עבירה על החוק. וגם יידעה בכך את כל שוטרי התחנה כנראה, או לפחות כך הם טוענים בתגובתם. למי שרוצה את הגירסה המפורטת של הסיפור, הרי הוא לפניכן. הלקח (ספויילר): צאו לרחובות עם דגלי פלסטין!

להמשיך לקרוא

דברים שאמרתי בפאנל מזרחיות וקוויריות

שירי אייזנר וארין טולדנו-פרג'וב ארגנו פאנל קווירי-מזרחי והזמינו את חן קלר וגיתית דהאן להשתתף… וגם אותי! מצרףת פה את הדברים שאמרתי שם. את הפאנל כולו אפשר לראות כאן.

שלוש דוגמאות שיתנו קצת הקשר בינלאומי:

להמשיך לקרוא

איך לקבל בטוסיק

מדי פעם מישהו שואל אותי איך לקבל בטוסיק (ופעם אחת גם מישהי שאלה), והגיע הזמן שתהיה לי תשובה מוכנה שאפשר לקשר אליה. אז הנה. אין פה עצות שלא ניסיתי בעצמי – הכל נובע מנסיון שלי ומחוזק בנסיון של חבריםות.

להמשיך לקרוא

איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את דבורקין

הדברים הבאים נאמרו בפאנל ב"אשה לאשה" שהתקיים ב 16.2.2017 והוקדש לספרה של עמליה זיו "Explicit Utopias" ולדיון במחשבות פמיניסטיות על פורנו נשי. תודה לאהובי אלבר גבעול שהשתתף איתי בתהליך החשיבה על הדברים. את ז'אנר הפורנו-תיאוריה המרתק הזה המציאה Yoan Gonen.

עריכה: הוספתי בסוף הפוסט את תגובתה הרגישה והחכמה של חברתי לילך בן-דוד. אל תפספסו.

הטקסט להלן כולל תיאורים מיניים בוטים כיאה לנושא וכמענג לכותבת

explicit utopias

explicit utopias

"אני מזמינה אותך", היה כתוב במייל שנשלח לי, "להתכנסות של מועדון הסקס השולי. איפה שכל הדחויים והשעירות עושות עיניים זו לזו במקום לעשות שחי. איפה שהאלטרנטיבה מנענעת את האגן לקצב של רוק לסבי. תכיני וידוי קורע לב". נו, טוב, זה לפחות היה הסאבטקסט של ההזמנה. הכותרת היתה "מחשבות פמיניסטיות על פורנו נשי". אבל אני יודעת לקרוא בין השורות. הרי מדובר באנטיפורנו ואנטי-אנטיפורנו, דיון עתיק ומוכר, שחידושו בהווה מתקשה כשלעצמו לאסוף אותנו בערב יום חמישי קר, מבלי להוסיף לו לכל הפחות את התקווה לפלרטט עם זאת החדשה או להרשים את זאת הותיקה.
להמשיך לקרוא