מה למדתי מהמאבק נגד פיטום אווזים

[התפרסם לראשונה בפורום צמחונות וטבעונות בנענע, במאי 2005, כתגובה למאמר "נגד חברה אחת" מאת אריאל צבל, שהתפרסם ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", שבועון עמותת אנונימוס. חשוב לי לציין שעבר מאז הרבה זמן, ואני עברתי הרבה התנסויות – ודעתי הישתנתה. בכל זאת חשוב לי לזכור שפעם חשבתי וכתבתי כך.]

קרו המון דברים מרגשים בתנועה להגנת בעלי-החיים בשנים האחרונות. אחד המרשימים שבהם הוא המאבק נגד פיטום אווזים שהובילה עמותת "אנונימוס". באופן אישי אני שמחה להרהר במאבק הזה כל פעם מחדש ולהיזכר במסירות של הפעילות/ים, בנכונות להשקיע המון מחשבה, זמן, אנרגיה, יצירתיות. המאבק נמשך כבר יותר מ 5 שנים, מתישות לעיתים, במהלכן הושגו הישגים מרשימים מאד, ותרשו לי להיות קצת חשבונאית ולמנות חלק מהם:

* מודעות ציבורית לנושא פיטום האווזים
* גיבוש עמדה ציבורית נגד הפיטום (כ 70% מהציבור מתנגד)
* הבסת משרד החקלאות והמפטמים בוועדות הכנסת
* פסק דין של בג"ץ הקובע כי הפיטום אינו חוקי

למרות שהמאבק לא הסתיים, ובעצם בגלל שהוא לא הסתיים (נכון לעכשיו, מאי 2005, עדיין מפטמים אווזים בישראל) אני מוצאת את עצמי מנסה ללמוד ממנו. ישנם לקחים רבים שניתן להפיק, אך אני רוצה להתמקד דוקא בשאלה: מדוע המאבק לא הסתיים? איך זה שהחוק ובג"ץ והכנסת והציבור ואני ואת נגד פיטום אווזים – והאווזים ממשיכים להיות מפוטמים? ובמילים אחרות: איפה טעינו?

האסטרטגיה במאבק נגד הפיטום היתה כפולה: לנסות ולהביא לאיסור חוקי על פיטום אווזים באמצעות דעת קהל לוחצת, לוביזם פרלמנטרי ודיון משפטי מצד אחד, ולהוריד את צריכת כבד האווז ע"י הציבור והמסעדות, מצד שני. עם השיטה השניה אין לי ויכוח. השיטה הראשונה הצליחה וניכשלה: זה לא חוקי לפטם אווזים בישראל – אבל ממשיכים לעשות את זה. למה?

דומני שאת התשובה אני מוצאת בניתוח מגמה שהיא לכאורה גדולה מדי וכללית מדי בשביל לראותה מנקודת מבט אווזית: הגלובליזציה. מזה שני עשורים לפחות אנחנו חוות תהליך של ירידה בעצמאותן של המדינות (בתי-משפט, פרלמנטים) לחוקק חוקים ולאכוף אותם. יותר ויותר שולט ההון המקומי וההון הגלובלי במערכות האכיפה והחקיקה ברחבי העולם. הסכמי סחר, הבנק העולמי, קרן המטבע הבינ"ל ותאגידים רב לאומיים עוצמתיים מכתיבים בעצם למדינות הכאילו-דמוקרטיות את מדיניותן בנושאים החשובים ביותר. לא כולם שווים בפני החוק. את ואני צריכות כמובן
לציית או שישלחו בנו את המשטרה, אך בעלי הממון הם מדי פעם מעל ומחוץ לחוק. חוקים הם לעניות, לעשירים יש אופציות נוספות. זו בעצם חוכמה עתיקה: בעל המאה הוא בעל המפטמה, סליחה, הדיעה. גם החוקים וגם הבחירה אם לאכוף אותם מוכתבים ע"י ההון.

אני שואלת את עצמי האם במצב יחסי הכוחות היום בין ההון והשלטון, האם במצב כזה יש בכלל טעם להשקיע אנרגיה בשינוי חוקים? בהשגת פסקי דין תקדימיים? ביצירת לחץ ציבורי? האם במצב הכוחות הזה, לא עדיף להשקיע את האנרגיה בהפיכת ההתעללות בבע"ח ללא כדאית מבחינה כלכלית? אני מדברת גם על הרחבת החרם הצרכני (צמחונות וטבעונות) – אבל גם גרימת הפסדים כלכליים לתאגידים המנצלים. למשל בשיטת SHAC. קבוצת SHAC שמה לה למטרה לסגור את HLS – תאגיד קבלני לניסויים בבע"ח.

האסטרטגיה של SHAC היא פגיעה בשותפים העסקיים של תאגיד HLS: בנקים שמלווים לו כסף, משקיעים, לקוחות, ספקים. ההנחה היא שקיומו של התאגיד תלוי בגורמים הללו, אך עבורם ההתקשרות איתו אינה חשובה מספיק כדי לסבול את נחת זרועה של SHAC. מה הן יודעות לעשות שם ב SHAC? ובכן, לסתום את מרכזיות הטלפון של החברה בשיחות אינסופיות, לשלוח פקסים שחורים שגומרים את הדיו והנייר, להציף באימיילים שחוסמים את תיבת הדואר, לחלק לשכנים של מנהלי החברות פליירים המספרים ממה בדיוק הם מתפרנסים (מקשרים עם תאגיד המתעלל בבע"ח), להפגין יום ולילה מול ביתם של המנהלים ועוד. בנק שמשקיע ב HLS יחשב מייד את עלויות הביטוח והשמירה, שגדלות מאד בעקבות קמפיין שכזה, אל מול הרווח שבהתקשרות עם HLS. לחלק מהשותפים לשעבר של HLS הספיק מכתב אחד מנומס מ SHAC, והידיעה על מה מצפה להם, כדי להחליט לנתק קשר עם HLS. התוצאה: עשרות רבות של חברות ניתקו את קשריהן העסקיים עם HLS, ו HLS נמצאים בשפל כלכלי קיצוני ובחובות כבדים. מנהלי החברה נאלצו להזרים כסף מכיסם כשהבנקים לא רצו יותר להלוות להם. יש סיכוי טוב שהחברה תיסגר.

בעולם שנישלט יותר ויותר על-ידי תאגידים ופחות ופחות על-ידי מדינות, בעולם שבו יש חוק אחד לעשירים ואחר לעניות, בעולם כזה, בו הכסף הוא הכל, הטעות האחת במאבק המצויין נגד פיטום אווזים נראית פתאום בבירור. או כמו שהן אומרות את זה ב SHAC: "אתם יכולים לבזבז את זמנכם בדיבורים עם שקרנים בעלי אינטרסים סמויים אם אתם רוצים, אבל אנחנו נמשיך להציל חיים, לסגור מקומות, לחסל מתעללים בבעלי-חיים ולנצח".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s