אם רשרש

סוף הקיץ באילת, מאוחר בלילה. אמנם התחילה שנת הלימודים, אבל אני לא אקום מחר לבית-ספר. עכשיו, כשחוק חינוך חובה לא מאיים עוד על ההורים שלי, אני יכול סוף סוף לשים מאחורי את ההצקות הלעג והמכות – אלימות שכוונה לשיערי הארוך, דיעותי השמאלניות, וגינוני הנשיים. החופש החדש הזה, מלווה בתחושת הקלה, מתופף גם בדפיקות לב של משהו אסור ומסוכן.
להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

10 דברים שלא ידענו על יוסףה מקיטון

פורסם ב"גוטרנס" אתר האינטרנט לקהילה הטרנסג'נדרית בעברית, ב 13.11.2009, במסגרת סדרת הכתבות "10 דברים שלא ידענו על…".

מענינת הבחירה בכותרת הזו: דברים שלא יודעות/ים עלי. בחברה הפסיכולוגיסטית שלנו, הדברים הפחות ידועים נחשבים לאמיתיים יותר. אם מישהוי מסתיר/ה איזה סוד, הסוד נחשב לאמיתי יותר מהדברים הגלויים. כך מודל היציאה מהארון של לסביות והומואים למשל, מניח שהזהות האמיתית יותר היא זו שהיתה בארון, שהיתה סוד. גישה זו טומנת פח לטרנסג'נדרים רבים: הזהות שנחשבת אמיתית היא זו שאנחנו לא מגלות (בשביל חלקנו זו הזהות שניתנה לנו בלידה). כך טרנספובים רואים בטרנסיות גברים ובטרנסים נשים: הזהות שנחשבת לסוד, נחשבת לאמיתית יותר.
להמשיך לקרוא

הטבע מת

ניטשה אמר ש"אלוהים מת". האם אפשר להסיק מהמשפט הקצר והמהפכני הזה, שאלוהים היה חי, ואילו כעת מת? ומה פירוש "מת" ו"חי" בהקשר הזה? אני אוהבת לקרוא את המשפט כך: "אלוהים, כמושג פוליטי, צריך למות". כלומר, ניטשה מכיר בכך שאלוהים, ככח מארגן בחייהם של אנשות, דווקא מאד חי, אלא שראוי למילה למות, כיוון שהמושג "אלוהים" הוא רע פוליטי. אני רוצה לחשוב שהכוונה היא, שזה לא משנה אם אלוהים "קיים" או לא. לא מדובר בויכוח המשעמם הזה. אלא שהדת כמבנה פוליטי כבר לא רלבנטית או ראוי שתהיה לא רלבנטית.
להמשיך לקרוא