מכתב פתוח לגוגיי, לד"ר גלעד פדבה ולטל איתן

המכתב להלן מתיחס לטור מאת יוסףה מקיטון שהופיע בגיליון 44 של המגזין המקוון ע' קוירית, ולהשתלשלות הענינים שבאה אחרי פרסומו, קרי האיום של ד"ר גלעד פדבה וטל איתן ממערכת האתר "גוגיי" על יוסףה מקיטון ועל ע' קוירית בתביעת דיבה ולשון הרע.
להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

10 תחנות תרבות, צנזורה ושובו של הדומו

‫ד"ר גלעד פדבה ביקש ממני לכתוב 10 תחנות תרבות למדור בעריכתו בגו-גיי. כתבתי. הוא סירב לפרסם את ‫התחנה הרביעית בה מוזכר השב"כ. הצעתי שהיא תפורסם בבלוג שלי ונשים לינק אליה. הוא סירב. הצעתי להחליף אותה ‫בטקסט שמספר שהיתה כאן צנזורה. הוא סירב. שאלתי מה הסיבה לצנזורה, ולא קיבלתי תשובה.‬ הטקסט פורסם בגיליון 44 של המגזין המומלץ ע' קוירית, שלא מפעיל צנזורה או עריכה על הטקסטים המפורסמים בו. גלעד פדבה וטל איתן אימו לתבוע אותי ואת ע' על הוצאת דיבה ולשון הרע והאשימו אותי באלימות. תמצאו כאן את הטקסט הלא מצונזר כפי שפורסם ב ע' קוירית, וכן את ההתכתבויות השונות שלי עם גלעד, טל איתן ועוד. שתדעו.

הניתוח שלי לקריטריונים המחמירים של גוגיי לפרסום דברים על השב"כ להלן:

גוגיי הוא אתר תקשורת של הומואים שרוצים להיות לב הקונצנזוס הציוני. לשם כך הם צריכים להיות יותר מאצ'ואים מגברים סטרייטים ולהוכיח את שייכותם לקולקטיב הלאומי בבחינת "סליחה שאנחנו הומואים, אנחנו עושים צבא כמו כולם". לכן דברים דומים למה שכתבתי יכולים להתפרסם ב"הארץ" אבל לא בגוגיי. כתבתי על התופעה בטור "ביטחון לכולןם או לאף אחתד" שאף התפרסם בגוגיי, בו טבעתי את המונח "דומואים", הומואים שרוצים להיות דומים לקונצנזוס. קטעים.

והנה גם קישור לקומונה של ע' קוירית, בה תוכלו למצוא את ההתכתבות בינו לבין גלעד פדבה, בה ע' קוירית מציע לגלעד במה חופשית בפנזין.

להמשיך לקרוא