תכירו, זה Domo. הוא דמות בטלביזיה היפנית.
באחור רב, ואחרי שכבר הזכרתי את המילה בבלוג מספר פעמים, הגיע הזמן לארח בפינת המילולינות את המילה דומו. גם למי שמכירות כדאי לשרוד עד סוף הרשומה (נו, טוב, או לגלול לשם) בשביל האקטואליה והחרוזים 🙂
להתחיל את המילה הומו באות ד' נותן לה צליל טמבלי. קצת כמו להגיד אהבל. ה-ד' והחולם שבא אחריה הם מהמילה דומה. דומו הוא הומו (בהרחבה גם להט"ב אחר) שהפוליטיקה שלו מבוססת על דומות לנורמלי.
פוליטיקה שמבוססת על להיות דומה לנורמלי נשמעת ככה: "גם הומואים מתגיסים לקרבי" / "גם לסביות תורמות למאזן הדמוגרפי" / "אנחנו בדיוק כמוכם חוץ מהאופן בו אנחנו עושים סקס (או בוחרות פרטנרית)" / "השקל הורוד הוא כח קנייה חשוב" וכיוצא באלה. זו פוליטיקה שמשתיקה את הקהילות הלהט"ביות שמפריעות לדימוי הנורמלי: טרנסים וטרנסיות, ביסקסואליםות, אוחצ'ות, בוצ'ותים ועוד.
כשהמצאתי את המילה הזו בעלון שכתבתי לאחר הרצח בברנוער התכונתי לתאר אנשים עם פוליטיקה מסוימת, לא עם מראה מסוים. חשובה לי ההבחנה הזו כי מישהו יכולה להיות קויר בפוליטיקה שלה ועדיין לעבור כסטרייטית במראה, למשל. זה לא הופך אותה לדומואית. לעבור כסטרייט/ית זו לפעמים לא בחירה, אלא אילוץ, וגם כשזו בחירה, זו בחירה שהיא עדיין רק מאפין אחד במה שעשוי להיות פוליטיקה רחבה ומורכבת.
דומואים הם לרוב הומואים בעמדה של השפעה וכח. קשה לנהל פוליטיקה של דומות לנורמלי כשאת רחוקה מאד מהנורמלי. זה כמובן לא אומר שכל הומו בעמדה של השפעה וכח הוא דומו.
כיף לי לצין, שכמו חצימחונות וכמו עטיפה המילה דומו גם היא כבר שימושית לאחרות ולא רק לי, ויצא לי אפילו לקרוא אותה בעיתון.
ונסים בחרוזים:
בימי מחאה עממית
לדומו תכנית ערמומית
יתידד עם הביבי
אחר-כך בלי אליבי
יבוא להפגנה המונית
בלי גאולה 
תודה על הפוסט ועל הקישור 🙂
המילה "דומואים" גם היתה לי שימושית ביותר כשתרגמתי את הטקסט לפנזין "בושת הגאווה" – שם (כזכור) השתמשתי ב"דומואים" בתור המקבילה העברית ל-assimilationist gays (מקבילה שאגב, עולה בהרבה על המקור).
פוסט מגניב יקיריתי 🙂
אגב, אהבתי במיוחד את הפסקה הרביעית, איתה יכולתי מאוד להזדהות, כאדם שיחסית "מתלבש כמו סטרייט" (אם כי הדברים במגמת שינוי… P: )
משעשע 🙂
אני מחבבת את המילה (לא שלי) הגיימוניה 🙂
שירי, יש את התרגום המצוין שלך ל"בושת הגאוה" אונליין? אם כן – שימי קישור! ותודה על השימוש ב"דומואים" ועל המחמאה 🙂
יותם, חשוב בעיני מה שכתבת על ענין הלבוש. גם אם הדברים לא היו במגמת שינוי אצלך, עדיין ברור שהפוליטיקה שלך משובחת (כן, רשמים מהשיחה באוטו) ואינה אסימילטיבית או מבוססת על תשוקה לדמות למיינסטרים, בכל מה שתבחר ללבוש. והי, מקוה שתהנה ותשתעשע מבגדי המלכה החדשים 🙂
ליטל, הגיימוניה ממש יפה! אני מאמץת 🙂
יש ויש: http://dl.dropbox.com/u/18365618/GayShame.pdf
הגיימוניה זה יפה 🙂 מענין אם זה יעבוד באנגלית…
יוס אני אוהבת את החרוזים שלך
פינגבק: על פמיניזם וביקורת, או: למה אסור לנו לבקר אחת את השניה | שחור-סגול·
פינגבק: מלים, בינאריות וביפוביה, או: למה "בי" זה בינארי אבל "FTM" זה לא | שחור-סגול·
פינגבק: על החשיבות של מצעד גאווה אלטרנטיבי « הפרשדונה·
פינגבק: על החשיבות של מצעד גאווה אלטרנטיבי | הפרשדונה·
פינגבק: מצטער[ת], לא אבוא לחתונה הלהט"בית המגניבה שלכןם. | בלי גאולה·
פינגבק: לא לשוויון, לא לנישואים | שחור-סגול·
אחלה בלוג ואחלה פוסט. חשוב חשוב. התפלאתי לקרוא את המשפט "כשהמצאתי את המילה הזו". המושג קיים שנים רבות ובטח שלא בשימוש רק מאז הרצח בברנוער. יכול מאוד להיות שהמצאת את המילה אבל יותר לכיוון העשר, חמש עשרה שנה. צ'ירז
הי פסטה דיבה 🙂
תודה על הפידבק הנעים.
נחמד לדעת שהמציאו את המלה הזו גם לפני. אני לא שמעתי אותה מעולם עד שהגיתי אותה בעצמי, ומסתבר שלא היתי היחידה – אז אחלא!
מאד מסקרן אותי לקרוא שימושים מוקדמים יותר למלה הזו, במיוחד כאלה שלפני "שנים רבות" או "עשר, חמש עשרה שנה" – יש לך דוגמאות?