הקדמה
גופים שלי, לפניכןם ריאיון שנערך בקיץ 2011, עם מישהו שאני מאד אוהבת.
הריאיון כולל טריגרים מסוגים שונים:
- תיאור של אלימות כלפי פלסטיני במחסום
- תיאור של מין לא בהסכמה בין ילדים ונערים
- ביטויים אוריינטליסטים כלפי מזרחים וערבים
- סטריאוטיפים מגדריים
- כמו כן תיאור של דיספוריה מגדרית, שאמנם אינו בעיתי כשלעצמו אבל יתכן שלאנשים/ות המתמודדות/ים עם דיספוריה מגדרית כעת או בעבר, יהיה קשה לקרוא
תודה לשירי אייזנר על הנגשת מודל אזהרת הטריגר
השיחה הוקלטה בהסכמת וברצון שנינו, וכך גם עיבודה לטקסט כתוב ופרסומה כאן. כמעט ולא נקטתי אמצעים להעברה של השפה משפת דיבור לשפה מתאימה יותר לכתב, כי שטף הדיבור המהפנט הוא חלק ממה שהקסים אותי בשיחה המקורית, ומעביר לדעתי, באופן הנכון את התחושה שהדיבור יצר.
האדם היקר שמדבר נשאר בעילום שם ובעקבות זה שיניתי שמות ופרטי זיהוי אחרים המופיעים בטקסט, רק באופן המינימלי הדרוש לטשטוש הזיהוי. בתגובותיכןם לפוסט, אנא הימנעו מלחשוף מידע על זהות המדבר או דמויות אחרות המוזכרות בטקסט. מטעמי זהירות התגובות לפוסט זה יעברו אישור לפני פרסומן, שלא כמו בפוסטים אחרים בבלוג. אז סליחה על הזמן שתאלצו לחכות עד שאאשר את תגובתכןם.
ריאיון עם ילדה-דוב
גן סגור
תמיד הרגשתי אחר ולא חלק מקולקטיב, למרות שתמיד רציתי. כבר בגן הילדים אני זוכר שלא הייתי חלק מהדבר הזה. הייתי ילד ש… לא הרגשתי שאני איתם, עם הילדים, ממש כששיחקתי איתם או שהם לא ממש איתי. מגיל 5 אני זוכר את עצמי לבד בארגז החול, עם המגע החם של החול והריח של הקקה של החתולים. היתה לנו גינת ירק, הייתי מחפש שבלולים וחלזונות על החסות, חש את הרטיבות של האדמה והחסה, עולם עשיר וצבעוני אבל אלה פעולות שעושים לבד. בודק פרחים שנפתחו… שאר הילדים שיחקו ביחד, משחקים משותפים. אני זוכר את הגן בתור מקום עצוב ולא בתור מקום טוב. השיר "לא נעים לראות ג-גן סגור" תמיד דיבר אלי בעצבות שלו אבל הרבה שנים לא הבנתי שעצוב כי הגן סגור וכשהוא פתוח זה אמור להיות כיף. כי בשבילי הגן היה עצוב. כי הרגשתי די לבד, לא הצלחתי להתחבר לאף ילד, באמת חיבור אמיתי כזה של תחושת ביטחון, שאתה יודע שאתה יכול להתקשר לחבר הזה ואתה תיתמך על ידו. חוסר אונים כזה, אתה בא, שמים אותך בתוך המקום הזה, לוקחים אותך מתוך המקום הזה…
ואז הגיע בית-הספר, כתה א אני זוכר הייתי ממש בודד ואומלל. יום ראשון ללימודים אני זוכר שכל הבנים דפקו לי את הראש בקיר. זו היתה החויה הראשונה של כתה א. כי היה בי משהו צועק כזה שלא הייתי חלק מ… כנראה הקרנתי משהו, כמה אפשר ביום הראשון של כתה א להספיק לדבר? כנראה שמשהו צעק מתוכי הצילו, אני אבוד, אני לא חלק מ, אני אחר. משהו בהתנהלות של הגוף אולי. הייתי מאד נשי. הייתי ילד מאד נשי. בתקופה ההיא. צורת הליכה, קודם כל הייתי נורא שמנמן, איך להגיד את זה… ילד עם מפלי שומן כזה, לא גברי. אבל אני מדבר פה על היום הראשון ללימודים אפילו לא הספיקו לדעת אם אני משחק כדורגל או לא, אם אני… כאילו זה ממש חויה של אאוטסיידריות שנכפתה מהרגע הראשון שנכנסנו לבי"ס אני זוכר את זה עד היום אפילו לא הספקנו לריב על משהו מעשי…
גם כתה א היתה משהו מאד עצוב. לא הרגשתי שמן, לא חושב שהחויה שלי בתור ילד היתה שאני שמן, למרות שבתמונות אני רואה שהייתי מאד מאד שמן. אבל בחויה שלי היה איזה מין ריחוק כזה מהגוף. היתה לי את התפיסה הפנימית שלי, המוח או ההסתכלות שלי על המציאות שהיתה סוג של אני, ומצד שני מה שאחרים רואים שמסתכלים [עלי] שזה יותר ההתנהגות, ההליכה, סגנון הדיבור כנראה, שהיה מאד כזה… והיה ברור לי שאני בן אבל היה ברור לי שאני מאד לא בן כמו שאני רואה כאן בכתה [כמו בנים אחרים בכתה].
ואז אני חושב שבכתה ב' מגיעה לכתה שלנו ילדה שלימים תהפוך להיות הלסבית החברה הכי טובה שלי שעד היום אנחנו בקשר טוב. ואז העולם שלי משתנה. כי פתאום יש לי אחר משמעותי, מישהו שאיכפת לו ממני, שאני איתו בהפסקות, שאני יכול לשחק איתו, שמכיר אותי. ואני יוצא לכבוש אותה. הילד הכי יפה בכתה והיא נהיו חברים ואני כמובן יוצא למלחמה להשיג את הילדה הכי יפה בגן, בכתה, בבית-ספר. ואני מצליח לנצח את הילד הכי יפה בכתה, רפי עזרא, כי אני הייתי יותר מרשים, כאילו, אמרתי את המילים היותר מתאימות ויותר נכונות. הוא לא היה ילד אלים אבל הוא היה ילד חזק כזה, ממש. היה לו מעמד מאד גבוה בבית-ספר כי הוא היה יפה נורא, בלונדיני ושחקן כדורסל. גם היא היתה משחקת כדורסל, לסבית הרי… ובכל זאת אני דוקא היתה לי תחושת ביטחון שאני יכול לעשות את הדברים האלה שאני יכול להשיג, שאני יכול להילחם בילד הכי מקובל בכתה.
דרך-אגב, הייתי גם חבר שלו, עשינו חברות כזאתי. אבל מישהו היה צריך להיות שלה, החבר שלה. הבן-זוג כאילו שלה. ואז הכל זורם נורא נורמלי, אני בכלל חושק בו, אנחנו מין שלישיה כזו, אני רוצה לשכב איתו, וזה ברור שזה בלתי אפשרי. הוא צריך אותי כדי להגיע אליה. ואני מגיע אליה כדי להיות קרוב אליו. כי הוא כל הזמן איפה שהיא נמצאת. והוא הילד הכי חתיך בכתה. זה נמשך לאורך בי"ס היסודי עד כתה ד' או ה'. אנחנו הופכים להיות חברים מאד טובים אני והוא. שלישיה כזאתי. עד שאני מציע לו בפירוש לשכב איתו, או לעשות משחקים עם אופי מיני, והוא ממש מזועזע. זה ממש ממש לא הקטע שלו. ואז אני מבין פעם ראשונה שצריך להיזהר, שאי אפשר לבוא סתם לאנשים ולהציע להם מה שעובר לך בראש כי אולי זה לא יתקבל בצורה טובה. הבנתי שזה לא נורמטיבי אבל חשבתי שאם אנחנו אנשים קרובים ואני רוצה לעשות לו נעים אז מה הבעיה עם זה?
תמונה
ואז בכתה ו, אני לא הבאתי את התמונה, הייתי צריך להביא אותה. אני אשלח לך באינטרנט כי יש לי אותה סרוקה. לא יודע באיזו איכות אבל יש. ואז צריך להגיד שהתמונה הזו מצולמת, עמדתי להצטלם, אני עומד שם מאחורי שיח פרחים בחצר של סבתא שלי, שהכי נוח אצלה בחצר הזאת, ביליתי שם שעות, ואני מחזיק זר פרחים כמו איזו דוגמנית. אני עומד בעמידה מאד נשית, כמו איזו ממש דוגמנית שהיו כאלה בשנות ה 70 כמו ביומנים של אז עם עטיפה ועליה שקיעה או זוג או בחורה עם תספורת פארה פוסט, אז משהו כזה, ואני מחזיק את זר הפרחים הזה ומציע אותו לעולם, בשקיעה, מאחורי שיח הפרחים הורדודים לבוש בחולצה של סטיב אוסטין כזו, היו הדפסים כאלה… לא שהיתה לי בחירה, ככה הלבישו אותי, עם מכנסיים אובר-קצרות היו אז כאלה היו מלבישים את הילדים במכנסיים ממש קצרות כי הניחו שהם לא יצורים מיניים בכלל. ושני הפאצ'ות שלי, הרגליים, השוקיים, איך זה נקרא… האלה… יכריים, כן, מציצות כזה מהמכנס המינימלי הזה. איפה היום אפשר להשיג כאלה מכנסיים? הייתי הולך איתם לכל דיסקוטק! אני רואה את התמונה הזאת ובאותו זמן אני לא בשוק ממנה, אני לא אהבתי את מה שראיתי, בכתה ו בערך גם צולמה התמונה וגם הסתכלתי בה. היו מפתחים אחרי איזה חודש. מגיעה התמונה ואני רואה אותה ואני מדחיק משהו. זה מופיע באלבום המשפחתי, לוקחים את זה לאלבום וזה עומד שם ואני מדחיק את זה, את מה שלא נעים שמביט מהתמונה.

אני מדחיק את מה שלא נעים שמביט מהתמונה
אז אחרי שנה או שנתיים אני מסתכל על זה ואני פשוט בשוק. אני פשוט בשוק. אני מבין שצועק שם אני נקבה ואני הרי לא נקבה ואוי ואבוי אם מישהו ידע שמשהו אצלי לא בסדר, שזה כמובן לא בסדר להיות גבר נשי או גבר לא סטרייט או גבר לא גברי. ואני מתחיל לאמץ לי הליכה של גורילה. ממש. מתחיל לי פער בין התחושה הפנימית שלי שהתמונה הזו מבטאת, משהו מאד עדין, מאד נשי… הייתי עם החברה הלסבית והיא היתה הגבר בין שנינו. אני כאילו ממש הנקבה בתפקיד האמיתי הקלאסי. הייתי של הספירה הפנימית, של החברות. היא היתה רצה ועושה בחוץ, אני הייתי צריך לסדר את הבפנים שלנו. היה מין סידור קלאסי כזה שבו היה לי את תפקיד האשה במערכת הזאת. הייתי בשוק, הסתכלתי על התמונה והייתי בשוק, ואז ממש ממש ממש אימצתי לי הליכה של גורילה, תרתי-משמע. התחלתי להקפיד על איך אני מזיז את הידיים, איך הגוף שלי זז במרחב, וזה משהו שהפך להיות חלק ממני, שאני לא מודע לו היום.
המפקד, אתה אשה
יש לי הליכה מאד גברית, נכון? ההתנהלות שלי במרחב איך היא נראית? מאד מסיבית כזאת. אני יודע שאני מגיע למקומות כאילו ואני נתפס מאד… והקטע הוא שהרבה שנים היה ממש פער מאד גדול בין התחושה הפנימי של משהו נשי, עדין… כשהייתי לבד הייתי אוהב לשבת ברגליים משוכלות כאלה, וביחסי מין נורא היה לי עקרוני להיות פסיבי, אבל פסיבי בצורה… נהניתי מהמצב הזה שאני מאד מאד פסיבי שאני… שלא עומד לי אפילו הזין בזמן שעושים סקס, שאני כל כך פסיבי שאני בכל המערכות קשרים אני הייתי מאד מבחינת התיפקוד שלי בזוגיות הייתי נשי. הייתי בתפקידים הנשיים הקלאסיים: זה שאוסף, זה שמכיל, וסובל בשקט את הקשיים ובעוד שמבחוץ אני נחוותי כהכי גבר מפחיד בעולם.
אני בצבא הייתי אחראי, העברתי קורס כמו טירונות כזה למפקדים, כאלה שהולכים להיות מפקדי צוותים בתותחנים ואחרי שנים פגש אותי מישהו ואמר לי שהייתי המפקד הכי מפחיד שהיה לו בחיים וואאא אני הסיסי הכי זה… ז"א החזות… שהיתה כל כך גברית, כל כך מנותקת מהביפנים שלי שמי שיסתכל עלי ראה משהו חלול כזה, באמת מפחיד, שאתה לא יכול לחדור אותו כי אפילו אני בעצמי עשיתי ככה שאני לא אוכל לחדור אז מישהו מבחוץ בטח לא יכול לחדור לזה, למקום ה… והוא אמר לי שהייתי המפקד הכי מפחיד שהיה להם בכל השנים, הם דיברו על זה ואני הייתי הדבר הכי מפחיד. עמדתי לבד עם 300 אנשים ואני זוכר שאני צועק עליהם שהם צריכים ללכת לחדר אוכל ולחזור תוך 7 דקות אז החניך תורן אמר לי שזה לא הגיוני ש 300 אנשים לא יכולים להספיק להיכנס וגם לאכול וגם לצאת תוך 7 דקות, ואני אמרתי לו "חניך תורן, אתה רוצה להגיד לי שיש דברים שאתה לא יכול לעשות?" או משהו כזה בסגנון צבאי הכי דבילי הוא הבין את הרעיון הוא אמר לי "כן המפקד" ואני ראיתי אותם 300 אנשים רצים… זה כמובן הצחיק אותי מאד אבל את הצחוק יכולתי לעשות רק…
בפניהם הייתי באמת משהו מאיים וזה מוזר כי אני בעצמי לא הרגשתי שאני מאיים כשהייתי שם הרגשתי שאני הכי כלום בעולם מבחינתי הרגשתי שתיכף כולם מתפקעים מצחוק שרואים אותי אף אחד לא ישים זין עלי. כי התחושה הפנימית שלי אני… אני מציג משחק שבסוף יגלו שהוא משחק, לא יראו, בסוף יראו שזה שקר שזה העמדת פנים. לא היתה לי את התיאוריה של באטלר וזה… אז מבחינתי זה לא היה אמיתי זה היה מין משחק שאני מציג והדבר האמיתי הוא מין משהו מאד נשי כזה, שבקושי אפשר לכבד את זה בצורה… אם זה גבר אי אפשר לכבד את זה.
בחזרה לבית-הספר
הקריעה הזו בין שני המקומות האלה, ההתעסקות… בעניינים מאד נשיים, אני סיפרתי לך אז שנגיד בסיום בית-ספר של כתה ו, כל הבנות היו צריכות לעשות שטיח, שבנוי מחלקים-חלקים, כל אחת קיבלה לעשות איזה 20 על 20 ס"מ ואז חיברו את של כולן, ועשו כתובת כזאתי וזה. עכשיו אני, לא זוכר אפילו מה היה לבנים לעשות כי גם לבנים היה פרויקט מקביל, אבל את שלי סימתי את מה שעשיתי עם הבנים ואז הלכתי לעזור לבנות. אז קודם כל עזרתי לחברה שלי הלסבית שממש לא יכלה לעשות את השטיח שלה, והמורה שלהן ראתה שזה כל כך יפה אז היא בקשה ממני שאעשה את כל התכתובת למטה שכתוב מחזור זה וזה בי"ס זה וזה… שכמובן יצא יפה יותר מרוב השטיח עצמו. ועשיתי אותו בערך בחצי דקה, מה שלקח לכולן חודשיים לעשות את השטיחון הקטן שלהם. וזה היה ברור שזה רק בא על אחרי שעשיתי את מה שהייתי חייב בתור גבר לעשות, בתור בן.
כמובן שהרגשתי בבדידות נוראית כי לא יכולתי לדבר על המקום הזה, למרות שהחברה הזאת תמיד היתה צוחקת עלי: איזה סיסי אתה אשה אתה כזה אשה והאמת ש… שמאד התנגדתי לזה אז. מאד כעסתי עליה שהיא ככה אומרת לי כי כאילו היא חושפת בפניי את האמת הזאת שאני לא רציתי לפגוש. וכך כל שנות ההתבגרות שלי, אני גודל ויש פער מאד גדול בין מה שאני מרגיש בפנים לבין מה שאני משחק בחוץ לעולם.
ובצבא בתפקידים מאד גבריים, הייתי מפקד צוות, אחרי זה הייתי אחראי על כל הארטילריה ברמת הגולן, הייתי כל הזמן מגיע ל… כש… כשכל הזמן אני נמשך ואני גם עושה במהלך גם בשנות בית-הספר הייתי עושה סקס עם כל מיני ילדים כאילו מהכתה כאילו הייתי משכיב המון בנים חתיכים. ובכלל לא הבנתי את זה. ז"א זה נראה לי אני הייתי בטוח שאני עוד מעט אתבגר ואני אבין על מה כולם מדברים. חשבתי שאני כאילו פשוט לא מפותח מספיק. שכולם נמשכים לבנות ואני נמשכתי רק לבנים והייתי עושה איתם סקס עם הבנים נגיד הייתי תלמיד מאד טוב אז המורה היתה מחברת לי תלמידים מתקשים בנים מתקשים מכדורגל שאני אלמד אותם, ואעזור להם להדביק את החומר, אז אני עזרתי להם ורציתי תמורה לאגרה…
וככה היה שי צנעני מהכתה שלי שהוא היה תימני מאמם. נורא טפש, אבל מאמממממם!! ואני לימדתי אותו ובתמורה אנחנו… עשינו נעים… זה לא היה מדובר שזו תמורה, פשוט השתלטתי עליו, לקחתי בכח את מה שרציתי. הוא לא אמר לא מספיק ברור אז אני לקחתי. והיו כמה כאלה אבל איתו אני הכי זוכר את זה. כן, אני זוכר שזה היה בבית שלי ולמדנו לאנגלית, ואני כאילו התקרבתי אליו ללמד אותו להסביר לו איך עושים את ה TH וזה, הוא נורא התקשה ואני כל הזמן חשבתי כמה הוא טפש, כמה יפה ככה טפש… ואז באיזה שלב אני יודע, שמתי לו יד על הירכיים. וזה… והוא פח… הסתכל כזה עצר רגע ושתק. אז המשכתי עד שנכנסתי לו לתוך המכנסיים קצרות זה היה אז קיץ כזה ועמד לו, ו… מממ… גמרנו ביחד, משהו כזה. אני לא חושב שאפילו מצצתי לו או משהו, יכול להיות שכן, אבל אני זוכר שגמרנו ביחד. והוא מאד כעס היה לו מאד מפחיד. אבל הוא חזר אחרי שבוע כמו ילד טוב וזה נהיה מין משהו כזה קבוע שלומדים ואחרי זה נהנים. ובאותה שנה גם התחלתי לעשות משחקים בעלי אופי מיני כזה עם השכן שלי. שהיה חתיך מעלף.
שיער
ואני לא זוכר זה היה קצת אחרי זה… אני חושב בגיל 13 שהתחילו לצמוח לי שערות בגוף כאילו ואני ממש ממש היה לי קשה עם זה כי הגבר החיצוני הזה פתאום חדר לתוך המקום הנשי הזה של הפנימיות פתאום אני אה… לא אהבתי את עצמי עם השערות האלה, ממש הגעילו אותי וזה. כמו… קצת דומה לבנות שצומח להן שדיים, צומחות להן שדיים לפני שהן מוכנות, לפני שההתפתחות הרגשית שלהן מתאימה, אז לי צמחו השערות שהסגירו אותי שאני גבר. ואני ממש ממש שנאתי את השערות שלי. אני ממש לא יכולתי לסבול, ומה זה שערות, בגיל הזה זה רק ברגליים כאילו, אני הלכתי במשך שנה שלמה בשיא החום רק עם מכנסיים ארוכות, לא הלכתי לים, לא לבריכה לא כלום, היו איזה שנתיים מזעזעות בגיל הזה, עד 15, 13 עד 15, עד שיום אחד החלטתי שזהו. זהו, ירדתי לשכונה בחופש הגדול עם רגליים לבנות ושעירות… ולבנות כי לא השתזפתי בכלל איזה שנתיים היו.. הקונטרסט היה מה זה חזק, כי אני שחור כזה. עברתי את החברים בשכונה שצחקו עלי וזה, וקצת אמרו מה שהיה להם ואחרי וזהו… ואחרי זה הרגל השתזפה ונפתרנו מהדבר הזה.
ואז התחיל לצמוח בחזה, התחיל לצמוח זקן… והיה לי מאד קשה עם זה. מאד קשה, אז הדרך שלי היתה פשוט נורא הזנחתי את עצמי. הפסקתי להתעניין באיך אני מתלבש כי ממילא אין סיכוי לנצח את זה כי השערות האלה גדלו מכל מקום, אי אפשר היה לנצח אותן. וממש שנאתי את הגוף שלי. כאילו בגלל שהוא שעיר. אני זוכר שבצבא אחת הבחורות כאילו אמרה לי שיש לי גוף מדהים, כאילו והוא… ונבהלתי מאיפה היא ראתה את הגוף שלי? כי תמיד הקפדתי לצאת מהמקלחת לבוש כאילו אין דבר כזה לצאת בלי חולצה מהמקלחת עם השיער בחזה וזה. והיא אמרה לי שיש לי גוף ממש יפה. וזה… אם אני יודע שיש לי גוף ממש יפה. והאמת לא הבנתי על מה היא מדברת כאילו אני הייתי כל כך שעי… כל כך הייתי מרוחק מעצמי אלייניטד אני לא יודע איך להגיד את זה בעברית מנוכר מהגוף קשה לי זה לא נשמע ממש זה… ממש זה היה לסחוב אה… כאילו… ו… בקיצור אני ממש התרחקתי מהגוף שלי במשך שנים.
גם החזה שלי התחיל להתפתח ונהיו לי כמו ציצי כזה ומזה אני לא סבלתי את זה. מה זה התבישתי בזה. מה זה היו לי חלומות להוריד את זה או… ובכלל כאילו אחד הדברים שאני חלמתי לעשות זה לגלח את השערות בחזה. להוריד אותם בכלל אבל עם לגלח אותם ואז כל הבני זוג שלי שהיו לי נורא התנגדו לזה כולל אשתי ו… אני חששתי שהשערות יגרמו לי להתעמת עם זה. הן יצעקו "נמצא פה גבר" ואז אני אצטרך להוכיח את זה ואני לא יכול להוכיח את זה בפנים הרי יש אשה אז איך אני אוכיח את זה. וזה משהו גם שלא יכולתי לסבול שהכריח אותי, אני רציתי שאני אבחר את הדרגה הזאת שאני רוצה להיות גברי.
קרוסדרסינג פורים
כשהייתי גברי בחוץ אז כשהייתי במיטה הייתי הכי נשי, הייתי יושב עם הרגליים משוכלות לדוגמא, להרגיש נשי. לא, אף פעם לא התאפרתי, לא הדברים החיצוניים, הנשיות היא אצלי משהו מאד פנימי לא משהו חיצוני. אני זוכר איזה פורים שהתחפשתי לאשה, והרגשתי שזהו זה. הרגשתי את הטוסיק שלי על הנעלי עקב זז כזה… השריר מכווץ בצורה נכונה כזאתי, פתאום נהייתי זקוף כזה, כי אני יש לי איזו כפיפות מסוימת, פתאום הייתי זקוף כזה והיה לי אשכוליות בחזה וכאילו זה עמד כזה הפטמות עמדו כזה וזה נראה מה זה הרגשתי נוח עם זה. עם פאה ושמלה צמודה כזאתי מאד… והרגשתי כאילו מה זה ש… זה הביטוי האמיתי שאני רוצה. כאילו שהרבה שנים חשבתי שכאילו שאני אולי באמת רוצה לעשות את המעבר הזה להיות… להיות… אה… ממ… פשוט נקבה מבפנים ומבחוץ.
והחברה הלסבית גם מאד רצתה שאני אהיה אשה. היא כל הזמן אמרה לי אתה היית צריך להיות טרנסית, אתה צריך לעשות ניתוח. ככה היא יכלה לאהוב אותי כי היא… הקשר בינינו היה לא מיני בהגדרה כי היא לסבית ואני גבר למרות שהאהבה היתה מאד גדולה ביננו בתקופות מסוימות אבל אם אני הייתי הופך לנקבה זה היה מאפשר לה לעשות איתי סקס זה היה משלים את התמונה לגמרי ואני חושב שזה גם היה פקטור ששימר את הצד הנקבי הזה בי שמאד… ותמיד כאילו אני הייתי הנקבה היא היתה צוחקת על זה "נקבה" תמיד היא היתה… אם היה יום ספורט או משהו אז… היא תמיד היתה עושה את ה… היא היתה בין המנצחים ואני תמיד אלה שיושבים בסוף ולא בוחרים אותם לקבוצה של הכדורסל וזה.
רק במסגרת הנישואין הסטרייטים שלי התפיסה של חוץ גברי ופנים נשי נסדקת. אני פתאום… אני הייתי בטוח עד אז שאני הומו, פשוט. ובעיני הומו זה היה להיות אשה, זו התפיסה שלי המעוותת שהומו זה אשה. לא סטרייט, אני חושב שזו הפנמה של הומופוביה סטרייטית שאתה שיך לעולם ה-לא גבר ואם אתה יש לך זין ואתה לא גבר אז אתה הומו כאילו. כאילו אתה… בין הנשים שמה כל הלא-גבר… ז"א שיש את הגבר ויש את ה-לא גבר שזה נשים ושחורים וזה.
להיות הומו סטרייט
יש… אני חושב ש… אני מחליט להתגרש ואני הולך לעורכת דין, ואני מספר לה את הסיפור חיים שלי והיא אומרת לי טוב אני רושמת בזה שאתה ביסקסואל ואני אומר לה לא אני לא ביסקסואל אני הומו. אני חי עם אשה אבל – אבל אתה שוכב איתה? אני אומר לה כן – אתה נהנה לשכב אתה? אני אומר לה כן אבל אני נהנה לשכב גם עם גברים איתה זה במקרה זה נס זה משהו יוצא דופן זה לא כל אשה, אני לא משקיע אנרגיות לשכב עם כל אשה ברחוב כאילו עם גבר אני יכול לשכב בקלות עם אשה… אז היא אומרת לי – זה לא מענין אותי אתה שכבת איתה, אז אתה דו מיני. אני אומר איך היא תגיד לי מה אני? איך עו"ד ששמעה אותי שעה אחת תגיד לי מה אני?
וזה פתאום פתח שאלות שכאילו הנישואין אמורים היו לסגור אותם כי כאילו אני אבא, התפקיד החברתי שלי הוא אבא, אני בעל נשוי כל החברה מקבלת אותי ככה כולל המשפחה שלי כולל המשפחה שלה, למרות שכולם כבר ידעו, גם המשפחה שלה וגם שלי ידעו שאני גיי, אבל התפקיד הזה שם אותי במקום נורא נוח, פתאום אני מבין מה זה להיות סטרייט בעולם הזה, איזה דברים שאתה לא חושב עליהם אתה לא צריך לבזבז עליהם אנרגיות אתה לא צריך להסביר לכל אחד מי אתה כולם מבינים שאם יש לך אשה וילד ז"א שאתה גבר סטרייט מבינים את התפקיד שלך פתאום אתה יושב בכל מיני פיקניקים עם מלא משפחות וילדים וברור שאתה עם הגברים, וברור מיד שמציעים לך לעשות את זה. פתאום אתה עטוף ישר אני לא יכול להסביר את זה אפילו איזו נוחות זאת הכל נורא ברור כי כשאתה הומו אתה כל פעם צריך להחליט עכשיו אני מספר עכשיו אני לא מספר פה זה לא מענין אותי אז אני לא אספר פה אני לא חיב את זה אז אני אותר על זה פה זה עקרוני לי אני אתחיל לעשות סצנה ויהיה המחיר אשר יהיה ופתאום כשאתה סטרייט אתה לא מבין הכל פתאום מתאים כזה, כל התבניות החיצוניות פשוט מתאימות לזה
ואז פתאום אחרי שהיא אמרה לי שאני דו מיני והתחלתי לשאול מי היא שתגיד לי מה אני אז רגע אמרתי מה אני? ואז באמת התחילה שאלה מאד חזקה שהפעם יש לי כבר את כל הרקע הפילוסופי והכל הספרות המקצועית בתחום ובאטלר שהתמחיתי בלפרשן אותה עוד כשהספר יצא ב 93 ועוד לא היו לו שום מקורות משניים, אני כבר ישבתי וניסיתי לפצח למה היא מתכוונת, למה היא מתכוונת כי היה נורא קשה להבין אותה בהתחלה בשנים הראשונות… אני מאמין שהיום כשיש מקורות משניים אז זה די ברור שבאטלר לא מתכוונת שאין גוף, בהתחלה חשבו שבאטלר אומרת שאין גוף שאין מקום שהגוף הוא חסר חשיבות לחלוטין וזה לא מה שבאטלר אומרת כאילו ובהתחלה זו התפיסה שהיתה שהגוף הוא קים אבל הוא קים שם אי שם הוא… ושעם החברתי הוא לא משמעותי בכלל.
ואז הופיעה בטי, כלומר, באטלר
כן, תפיסה של גוף מתחברת אלי ישר. היא נותנת לגיטימציה לזה שזה נזיל. היא אומרת שזה משהו מאד נזיל מאד נוזל המעבר הזה הוא לא מוחלט עד אז היתה לי את התפיסה של שנות ה 70, התפיסה של שנות ה 70 מה היא אומרת? היא אומרת שיש לך מבנה ביולוגי והמבנה הביולוגי נושא בתוכו את הביטויים החברתיים, ז"א שיש לך… שהם קצת יותר גמישים אבל עדיין יש את הבסיס הביולוגי שהוא בעצם כופה עליך את הגבולות די ברורים. מי שגבר גבר, מי שאשה אשה. ובאטלר פתאום הרשתה לי לחשוב שזה הכל הצגה. וזה לגיטימי לא שקר, אני עד כה עשיתי הצגה והרגשתי שאני משקר. באטלר נתנה לי פתאום להבין שפרופורמנס זה משהו לגיטימי להשתמש בו איך שבא לך, להחליף אותו בבוקר ולעשות אחר בערב, לבוא לצבא ולהביא פרופורמנס אחד וללכת לעבודה ולהביא פרופורמנס אחר ולשבת בבית עם המאהב ולהביא פרפורמנס שלישי ולשבת באויטה ולהביא פרפורמנס אחר וזה בסדר גמור וזה לא שקר זה אותנטי בדיוק זה לא רמאות זה מה שיש זה הפרפורמנס. והמקום הזה נתן לי המון כח פתאום. איפשר לי לשאול שאלות שאין בהן ענין של לא כנות עם עצמך אלא יכולתי לשאול שאלות מה זה נותן לי להיות ככה מה המחיר של לעשות פרופורמנס כזה פה, ולשחרר מחירים שהם לא הכרחיים.
התפיסה של באטלר הרי, מה שהיא עשתה, שחררה אותי מאיזו תפיסה דטרמיניסטית שהיתה מאד חזקה אצלי, גם אני בתחילת הלימודים האקדמיים שלי הלכתי כמובן ללמוד ביולוגיה. רציתי ללמוד מדעים מדויקים. ובהנחה ששם יהיו תשובות נורא ברורות, התפיסה האישית שלי היתה באמת של משהו מדעי שחור ולבן כזה, שאמת מוחלטת שרק נגיע אליה זו היתה הפנטזיה שלי על המדעים המדויקים, שנגיע לאיזו אמת מוחלטת ובחלק השני של החיים שלי אני הולך ללמוד מדעי החברה. ושמה אני מוצא את האמת האמיתית אני מרגיש פתאום נוח במקום שאין בו אמת אחת, שלא חיבים אמת, שחיים במצב שהוא לא מוחלט וזה בסדר ולא צריך לפחד מזה, שמבינים שכל אמירה שיש היא רק פרשנות מסוימת על מה שהיה שמה, וזה בסדר, זה לא אומר שזה לא נכון או אותנטי או זה.
זה תהליך שהוא מאד ארוך שעד היום הוא קורה בשלבים מתקדמים שלו דיברנו שאולי אני אעשה אפילו דראג שזה כאילו ממש זה אבל כן פתאום היום אני מנסה להיות נוכח כמו שאני בלי להרגיש שאני לא … אני יכול להגיד, זה מה שאני זה הגוף שלי, אני מביא אותו איתי יחד עם הראש שלי
אני אדבר איתך ואזדיין איתו
מזכיר לי מישהו שאמר לי פעם: שהסתובבתי פעם בגן העצמאות ופגש אותי גבר מאד יפה וגם מאד אינטיליגנט והיתה לנו שיחה כזו מאד שנונה כזאת וזה והוא אמר לי מגניב לי לדבר איתך, בוא אלי הביתה. טוב הלכתי אליו הביתה, וישבנו שם וזה, והוא אמר לי תשמע, עוד חצי שעה מגיע לפה חיל מה זה סקסי אבל מה זה טפש… אז בוא ככה אני אדבר איתך ואזדיין איתו. מה אתה אומר? נעשה שלישיה כזאתי וזה. בעצם מה שהוא עשה הוא אישרר לי את זה שהגוף שלי לא מספיק מושך, שהגוף שלי לא מספיק נכון כדי להיות אידאל משיכה להומו כי כמובן הוא רוצה גבר כי הוא אשה בעצמו, אפרופו… הוא אישרר לי את זה והוא היה כל כך חכם וכל כך שנון בעיני באותה תקופה ובסטייל כזה כל מה שאני רציתי להיות כאילו עם דירה במרכז ת"א עבודה מסודרת בר יינות יקרים, ארון מוזיקה כזה מאד מפואר… והגוף שלי לא עושה לו את זה. הגוף שלי לא נחשב, כי הוא עושה את זה עם נחשבים. הוא אמר את זה בצורה ברורה מה שכבר שמעתי הרבה פעמים לפני זה, ז"א פגשתי הרבה אנשים חלקם משמע… אנשים מפורסמים שבצורה יותר מעודנת אמרו לי בעצם את אותו דבר אמרו לי נורא כיף לנו לדבר איתך אבל אה… סקס לא… זה לא זה. זהו נעשה הפסקה?
שדיים
אמרתי שהיה לי חזה שהיה לו שהייתי מרים משקולות מדוגם וזה היה מאד כזה נפוח ומאד בולט כאילו משהו כזה באמת שאי אפשר להתעלם ממנו מאד בצורה מוגדרת ועכשיו נראה לי שעברתי איזו תקופה מאד אסטרוגנית, לא שלקחתי, אבל אני מרגיש, שהגוף שלי יותר נהיה נשי אני חושב שזה בגלל שעליתי בשומן. שומן מחזיק את האסטרוגן בתוכו, במקום להוציא אותו ואז פתאום הציצי, שדיים שלי הפך להיות כזה מאורך אתה רואה כאן ואני לא אוהב את זה. כי לא כמו שהיה לי גדול כזה אבל עגול שנכנס לתוך CUP C כזה… מיתוס היופי? אה… תשמע, זה בתוכך, אתה… כאילו אתה מתקשר עם זה, אסור שזה יקח אותך למקומות מאד קשים, לפעמים אני עוצר את עצמי ברגע במדרון הזה ונזכר בדיוק מה קורה פה מי נגד מי ולפעמים לא, לפעמים אתה מושפע מאד.
אני: "יש לך שדיים מקסימים"
תודה ממי תודה. כן אז ז"א שהשחקן כדורגל אתמול אמר לי הוא היה מאמם והוא אמר מאממים ב-א' הוא לא דובר עברית צחה והוא לא התכון שהוא לא יודע עברית… זה… בהתחלה חשבתי שאולי הוא צוחק עלי לא הייתי בטוח שהוא כאילו רציני. "ברור, מה, מאמם! מאמם! מתי אני יכול לגעת?" אה… כן… זה דבר חדש שאני צריך… באמת אה… ממש לקבל את השדיים האלה. ואני מתחיל, כאילו זה…
אני חושב שזה כמה שנים אחורה מהיום אני ממש רציתי לעשות ניתוח להוציא את השומן, וממש התקשרתי כבר, זה היה בצעדים מעשיים כאילו, הלכתי לקופ"ח לקבל מוכר בקופה, והרופא בדק את זה ואמר לי אה, זה לא רקמת שד, זה שומן, אם זה היה רקמת שד הייתי מאשר לך. והוא רשם רקמת שומן מוגדלת וזהו. לא מאשר ניתוח ע"ח הקופה. ועכשיו נשאר לי או לעשות את זה באופן פרטי, זה לא כאילו בשמים זה עולה 12 אלף שקל, זה לא משהו שאני לא יכול לעמוד בו אבל… פתאום זה משפיל כזה. שצריך לשלם 12 אלף שקל בשביל שיוציאו לך את השדיים, אמרתי מה פתאום, זה השדיים שלי.
זהו כמו שאתה רואה את האף שלי? זה אף אפריקני כזה ותמיד אני אהבתי אותו, אפילו שתמיד רציתי שיהיה לי אף סולד כזה, אמריקאי כזה ארופאי אנגלו-סקסי, אז תמיד אמרתי שאני נורא אוהב את האף שלי הוא שלי וזהו. כזה – שלי. כמו שיש לך ילד שלך שהוא לא מושלם אבל הוא שלך ואתה מאושר מזה שהוא שלך? או שיש לך חתול או כלב שהם שלך והם צולעים אבל הם שלך ואתה יודע שאתה הכי אוהב אותם בעולם כי הם שלך. אז זה מין חיבור כזה שהיה לי לאף ואני מנסה לעשות את זה ל… שדיים שלי.
קוסמטיקה
ולא תמיד אני מצליח, לפעמים יותר לפעמים פחות. בשלב הראשון הוצאתי מראות מהבית, שאני לא אאלץ לראות את זה כי אני לא מתחבר לזה. שתבין, החבר הזה שעכשיו שלח לי הודעה שהינו חברים מתחילת הזה הוא סובל מאנורקסיה. אצלו הדימוי גוף זה הדבר הכי מדכא בעולם, ואני ממש ינקתי את זה ממנו, את המקום הזה המאד מאד מאד כאילו הוא קם ב 4 בבוקר ומתמרח בקרמים כל הגוף כל הגוף יושב שעה על המטה שזה יספג… אחרי זה הוא מנגב את עצמו, ואחרי זה הוא יוצא לעמל יומו. וכל הזמן קונה את התמרוקים הכי יקרים והכי זה שיש בשוק כאילו מאד מושפע מהקפיטליזם כאילו מממן קפיטליסטי גדול. והוא אמר לי אני יודע שזה שטויות אבל אין מה להגיד זה עושה לי את ההרגשה המדהימה הזאתי לקנות קרם ב 200 ש"ח למרוח אותו זה עושה את זה אין מה לעשות.
זה בקבוקים כאלה שהם… אז אה… אני הרבה שנים הייתי מאד כמוהו עד שהתחלתי להתעסק באיך קוראים לזה ארומהתרפיה למדתי כאילו את ה באופן עצמאי אבל למדתי את זה ממש לעומק הייתי ממש איתו אחרי זה רק התחלתי לעשות שמנים טבעיים כאילו אני לא קונה שום דבר סינתתי כי בסיס דלק זה לא עושה לי את זה. אבל גם הפסקתי לעשות בעצמי ומצאתי את עצמי קונה לפני שבוע איזה סרום כזה תעשייתי למרות שהוא על בסיס טבעי בלבד, אבל תעשייתי כאילו.
פעם לא הייתי מעלה על דעתי לשים על הראש משהו תעשייתי, אז יש לי את המכה הזה עם ה… עם העולם הזה. לפעמים לא תמיד אני בכובע ביקורתי לפעמים אני בכובע צרכני פשוט זה עושה כזה סיפור. ובדרך כלל שאני מתחיל לטפל בעצמי שיש לי כזה כבר הייתי בתקופה ארוכה ששמנתי נורא הזנחתי את עצמי ושמנתי תקעתי תקעתי זה נראה לי שאני מתחיל לאסוף את עצמי קצת וחלק מזה זה הפינוק הזה ה…
מה אתה אומר? אני אעשה דראג פוליטי?
אני: "נראה לי שאתה עושה כבר"
תמונע
השאלה היא איך אני אהיה על במה כי אני לא כל כך איש במה ראיתי פעם תוכנית נורא יפה הצגה נורא יפה של בחור שגדל בקיבוץ ועשה הצגה על איך זה להיות הומו בקיבוץ הגבר שיכולתי להיות קראו לזה זה הופיע בתמונע באופן מול קהל רחב לא קהל קהילתי בלבד זה היה ממש הוא דיבר כזה על חויות שהוא חוה כזה בצורה שאני מאד מדבר בסגנון כזה מאד זה עם תפאורה מינימליסטית כזאתי נו אתה יודע זה היה מין כזה הדרך שלו לקחת את הצופה שזה משהו שאני אוהב לעשות לקחת את הצופה לאיזו תמונה עשירה בלי שבפועל יש תמונה עשירה שאני אוהב בתמונע שבדך כלל ה… הרקע שם הוא מאד מינימליסטי התוכן הוא בהצגות, במילים לא ב… בניגוד להבימה ששמה הכל בתלבושות. לא תלבושות כתלבושות אבל הכונה שלי שבהבימה העטיפה יותר חשובה מהתוכן
תמיד אני צוחק עם אבי החבר שלי שהוא עובד בחברה גדולה ותמיד בחברה הם מקבלים הצגות שהחברה קונה את כל ההצגה איזה 18 מופעים לכל העובדים של החברה ותמיד זה המכנה המשותף הנמוך ביותר כאילו זה הכי נמוך כאילו אז יש להם כאלה הצגות סדרה של הצגות כל פעם אנשים היו הולכים והוא מספר לי שהם חוזרים למחרת מה זה מאושרים יש "מותק תפתחי זה אני" וכאילו איזה שרברב שבא לתקן את הברז לאשה והיחסי מין בינהם שהיא בוגדת בבעלה וזה כאילו תמונות מחיי נישואין כאלה "זה לא אני זה בעלי" או משהו כזה. כלמיני הצגות כאלה. אז שמה נורא מקפידים על הצורה על המסביב כאילו על הביגוד על התפאורה התאורה ובתמונע מה שיפה שזה מינימליסטי כזה.
התקופה שהם עשו סדרה של הצגות שקשורות לגייז. שעונים ראיתי שמה. ראית את זה? שעונים. הצגה מדהימה. על הומו והומו שהוא שען טוב ולא יהודי שהוא שען בשואה שהגרמנים שמו אותם ביחד בגטו. זה לא עקומים זה דומה מאד. עקומים זה שני הומואים פה זה סטרייט יהודי שהוא הומופוב אבל מתוקף הזה הוא נאלץ לגלות שיש לו גורל משותף עם ההומו והם חיבים להסתדר והוא מתפוצץ מההומו הנשי וזה. הם מחזיקים אותם שמה מאד יעילים. שעונים. זה היה נורא יפה כאילו הצגה נורא גם מתורגמת אבל. יש בשבת הבאה חשמלית ושמה תשוקה. בפסטיבל שיש עכשיו משהו איתם קיבלתי בפייסבוק.
פייסבוק והשב"כ
אתה חיב לעשות פייסבוק באמת. זה נורא נוח לדבר עם חברים למה אתה מתנגד לזה? אתה איש פומבי, זה לא שאתה מאד סודי נגיד חבר שלי הזה הוא מאד סודי מאד עקרוני לו שאף אחד לא ידע מה קורה איתו. אבל אתה פומבי, השב"כ מכיר אותך, יודע, חקר, יש לך תיק מסודר… למה מפחיד אותך? מה, הפייסבוק או השב"כ?
כאילו נגיד אצלי אני ברור לי שמסתכלים לי בפרופיל מה שהולך שמה עם כל הערבים מכל העולם וכל הדיבורים על איך הם רואים את מדינת ישראל וכל מה שאני כותב להם על המדינה הזאת כמה שהם חרא פה וזה ומדינת משטרה צחקנו על זה וזה וכל האנשים שאני מקושר אליהם כאילו אנשים שאני מקושר אליהם כאילו זה משהו שהמדינה לא אוהבת אני בכל האירגונים ה… של הגדר וכל הזאת של ה… נו… מחסום ווטש ואסוואת והאגודה לזכויות האזרח והאגודה הזאת וכל מה שאפשר שהוא בעל אוריינטציה ביקורתית כלפי המדינה נמצא אצלי וברור לי שאני זה אבל אני אומר מצד שני מה כאילו אם אני כזה ואני הרי לא עשיתי שום פעילות שאפשר בגינה באמת לתפוס אותי שום דבר ש…
אז שיחקרו, אם יש 200 כמוני אז… מה הם יכולים לחקור? יש לפחות 50 שהם מקושרים לכל אירגוני השמאל. שמעת שישראל השתלטה על כל השיחות בלבנון הרי, ראית אתמול? לבנון טוענת שישראל השתלטה על כל השיחות והשתילה שם מסרים, אבל זה כבר שקר, הם רוצים להגן על רצח חרירי שהם עשו, אבל זה אני יודע ממקור אחר שישראל עשתה. יש לי מישהו שם ש… בטלקומוניקציה ואני יודע שזה נכון [שהאזינו לשיחות, לא ששתלו מסרים].
אבל אני חושב שרק ברגע שיש הרבה אנשים שזה מדבק ויש הרבה אנשים ונראה לי שלאט לאט יש יותר ויותר אנשים נוצר מצב שהם לא יכולים לעשות כלום. נכון שיש מדיניות פרטיות בעיתית לפייסבוק אבל תרצה או לא תרצה המצב הוא שאין לך פרטיות בעידן המודרני כמה שאתה נלחם בזה. אבל נותנים לך פלטפורמה בחינם. ככה אתה יכול לחשוף את הדיעות שלך להרבה אנשים שאולי אתה תצרף למעגל המבינים. אני מצטער [שלא תצטרף לפייסבוק] אבל סבבה. אתה יכול לפתוח פייסבוק פסיבי, לכתוב מי שרוצה שיצטרף ויש לו סכנה שכך וכך. וכאילו מי שירצה יחליט.
שוברת שתיקה
יודע מה הולך פה איתי? לי לא איכפת אבל מסכן הקרוב שלי יש לו תפקיד בכיר במערכת ואני פה … בסוף יעצרו אותו ולא יתנו לו להתקדם. בלי להגיד לו למה. מה לעשות. אני לא לוקח את זה בצורה כזאת, אני יודע מאיזה בית באנו אני דוקא אחי הוא ביקורתי אבל הוא מסוג האנשים שלא יהפכו את המערכת גם אני הייתי ככה פעם גם אני עשיתי דברים שהיום לא הייתי עושה אותם אני חושב שסיפרתי לך שהייתי בצבא בגלל שהייתי ראש גדול שמו אותי במחסומים כאלה רחוקים לבד עם כמה חילים סיפרתי לך? היה שמה מישהו שהכה עד מוות בחור פלסטיני?
אז היה לי חייל אחד שבסדיר הוא היה שוטר, בלש של משטרת ישראל ומאד סמכתי עליו כי הוא שוטר ביום יום בלש שמסותבב לבד חשבתי שזה מישהו שיש לו פרופיל ערכי גבוה יחסית, במח שלי בפנטזיה שלי אז הייתי בן עשרים וכמה שלוש אז חשבתי שיש לי פה בחור כמו קצין רק לא קצין אבל כמו קצין מבחינת התפקוד שלו כי הוא בלש משטרתי זה
בקיצור זה היה תקופה שהתעודות זהות היו מזיפים אותן הפלסטינים היו מדפיסים אותם ועוד היו עושים את זה במדפסת התעודת זהות אז היה להם הדפסות תעודות זהות ממש זיוף כזה אז עם תעודה כחולה אתה יכול להיכנס לכל מקום והוא ידע להבדיל בין התעודות המזויפות ללא מזויפות עכשיו אני לא ידעתי להבדיל היו לו סימנים הוא היה אומר לי סימנים תראה האותיות לא באותו גובה הספרות זזות הוא היה יודע לזהות תעודת זהות ואני תפסתי ממנו מעמד.
יום אחד מגיעים מלא אנשים בטרזיט אני עוצר את הטרנזיט שיראו תעודות זהות, הכל מאד מכובד, המחסום אצלי תמיד היה דבר מאד מכובד, בחיים לא השפלתי בנאדם או … אתה מכיר את הסגנון שלי מה שהטילו עלי לעשות זה לבדוק כאילו זה אם הייתי חושב שזו התעללות הייתי פונה לקצין ואומר שהבנאדם עושה רושם טוב, וזה בנאדם שצריך לעבור מסיבות בריאותיות, אז אין לו תעודה אז מה לא ניתן לו לעבור? הוא לא איזה זה… והיו מקרים שהשארתי את זה לשיקול דעתו של הקצין אם לא הייתי משוכנע מה הולך כאן אם זה נראה לי נכון
אז שחטפו את החייל הזה וחיפשנו את החיל בכל תאי המטען סספורטס נדמה לי או מישהו אחר? לא זוכר היה עוד חייל ונורא חיפשנו את תהחייל ידעו שרוצים להעביר אותו כל הזמן מהרצועה לעזה וזה יהיה דרך ישראל ובכל המכוניות היתה הוראה לחפש את החייל והיה לך כזה בבוטקה כזה מלא תמונות של מבוקשים שאתה צריך לזהות אותם כאילו וזה ואז יום אחד עוצרת טרנזיט אני מוריד את כל האנשים הוא עוצר את כל האנשים או שאני עומד כזה מחפה עליו מרחוק כדי שאם ירו עליו אם יקרה משהו אני אוכל לתת לו גיבוי והוא אומר לכולם לעמוד שם להכין תעודות זהות וזה אני רואה אותו מתעכב מאחורה שם בטרנזיט פותח את הדלת הקדמית בטרנזיט מה יש דלת שנפתחת ככה ודלת שזזה בקיצור פתח את הדלת הקדמית שזה מסתיר אותו והוא מוציא מהדלת האחורית ואני לא רואה אותו!
עכשיו חשבתי אולי חתכו לי אותו הרגו אותו אני לא יודע מה… אני מרחיק את כולם אחרי שהם כבר עומדים בתור לתעודות זהות לעמוד ליד זה הולך לשמה אני רואה אותו מפוצץ בחור מפוצץ אותו במכות חבל לך על הזמן אני אומר לו תגיד לי מה אתה עושה? הוא אומר לי לא, התוקף של התעודה שלו… הוא ירדני והתוקף שלו פג לפני חצי שנה אסור לו בכלל להיות כאן, נו בסדר, אבל למה אתה… אני מפקד של המחסום ולמה אתה בכלל מרביץ לו?
מה, פיצץ אותו ממכות והכל מכות יבשות שאתה לא רואה שום דבר על הבנאדם כאילו אם לא הייתי רואה אותו מכה אותו הייתי חושב שהוא לא חטף שום דבר ושהוא משקר אין שום סימן על הפנים או על הגוף והוא פיצץ אותו במכות. אני אומר לו טוב, זה… תעזוב אותו מיד וזה… ו… ביקשתי ממנו סליחה, מהבחור הזה, נתתי לו את התעודות שלו, כבר לא בדקתי אותו וזה… עשיתי שם בדיקה מהירה ושלחתי אותם לדרכם.
אני אומר לו תגיד לי אתה נורמלי? אתה בלש של משטרת ישראל, אני מצפה ממך לאיזו רמה של התנהלות וזה… והוא אמר לי מה אתה חושב אם אני לא הייתי בלש הייתי פושע. פשוט אני עושה את אותם דברים תלוי ב… באיזה כובע אני שם. אמרתי בדיעבד הבנתי כמה נכון.
בקיצור מגיע הערב, פתאום המג"ד מתקשר אלי. תשמע, היה תקרית במחסום שלך, יש בחור שמתלונן, שהוא חטף מכות רצח ולרוע המזל הוא קרוב משפחה של המלך חוסיין. עכשיו אני לא הייתי במחסום, הוא אומר לי, אני פונה אליך ושואל אותך מה קרה שם. אני ידעתי שכאילו הוא אומר לי במילים אחרות יעני אני לא הייתי במחסום, אני יודע שהוא לא היה במחסום, מה הוא אומר לי? הוא אומר לי גם אם זה קרה אני רוצה לשמוע שזה לא קרה. זה מה שהוא אומר לי בקשר בעצם בצורת האמירה הלא רגילה שהוא אומר לי. תבין שהמג"ד הוא היה מזה שמאלני הוא היה כמעט על גבול חד"ש וזה לא היה מקובל כל כך לפני 20 שנה להיות באיזור חד"ש הוא היה מאד שמאלני אבל בכובע של הצבא זה בכובע של הצבא… הצבא הכי חשוב לך.
אני הבנתי שהוא אמר לי, זה מה שאני הבנתי ממנו שהוא אומר לי תגיד לי שזה לא קרה אצלך. הוא אומר לי אמרתי להם שאצלנו לא קורים דברים כאלה ואני מוכן לברר אז אני נשלחתי על ידי מפקד החטיבה לברר את זה. זה הגיע ברמה… זה הגיע ל… זה לא נעצר למטה זה הגיע עד גבוה גבוה כנראה הוא היה משהו קרוב למלך או… אז אה… אמרתי אני בודק אני לא יודע שום דבר אני בודק וזה. הכל בקשר וזה. אמרתי לו אצלי לא קרה שום דבר. שאלתי את כל החילים, תיחקרתי, לא קרה אצלי שום דבר. אתה בטוח? עכשיו כולם שומעים את זה, זה חתיכת הצגה, שכל מי שבקשר: מפקד החטיבה, כל מי שצריך לשמוע שומע את ה… ברור שזו מין הצגה כזאתי. אני אומר לו ברור, אני ביררתי עם כל החילים עכשיו לא קרה שום דבר שם.
אף אחד לא ידע חוץ ממני והחיל שהכה, ואם הוא יכנס לכלא יקחו ממנו את התפקיד המקצועי שלו בתור בלש, יקחו את הזה… ואני הרגשתי צורך מאד להגן על המערכת באותה שניה כי הייתי חלק מהמערכת. כאילו זה היה פתאום הערך הכי חשוב, לשמור על הצבא, לשמור על המערכת, אתה מבין? וזה משהו ש… וזהו.
ואז המג"ד אומר לי טוב, אם אתה אומר לי ככה אז זו התשובה שאני מעביר כי אני סומך עליך מאד אני יודע עם מי יש לי עסק וזה. בזה זה נסגר כאילו. וזו טראומה שאני לוקח איתי את המקרה הזה כאילו שנים… כי הרגשתי שעשיתי כאילו משהו מאד לא נכון. ויתרתי על סולם שלם של ערכים בגלל ערך אחד שלקחתי אותו והעליתי אותו…
וגם ככה אני ציוני בתפיסה שלי אני לא חושב שהצבא לא צריך להיות. אני חושב שהוא לא צריך להתנהג כמו שהוא מתנהג, לא צריך להיות פושע, הוא יכול לא להיות פושע, זה לא שאם הוא לא יהיה פושע הוא לא יהיה צבא. קשה לי עם הדרך שהוא מתפקד, עם השחיתות המוסרית שלו, כמו מה שמחסום-ווטש אומרים. אתה ראית את הוידאו של מחסום ווטש? שמעמידים שמה איזה… בגשם היא עומדת החילת מתחת ל… באמצע החורף בקלקיליה עומדת מתחת לגגון ואומרת לו לעמוד עם ארגז עגבניות בכניסה לכפר ונותנת לו להירטב עד היסוד וזה… והוא שם מחכה ונגמר הגשם. שעה העמידה אותו להירטב, כשכולו רטוב אומרת לו אתה לא יכול להיכנס. הוא אומר לה אבל למה יש לי רק עגבניות? אל תתוכח איתי. שזה התעללות לשמה שזה חסר אה… כאילו… שאין בזה שום אלמנט של ביטחון, של צבא, של…
זהו ואני חושב שזה משהו שהיום לא הייתי עושה. בגיל ההוא השיקול שלי היה הרבה יותר קליל, התמימות שלי, ה… שהצבא במדינה שלנו היא מדינה רק טובה… אז זה משהו ש… אבל… כן, אז אני סיפרתי את זה בגלל ה… להראות לך מאיפה אני בא כאילו ש… זה לא סתם שלקרוב שלי יש לו תפקיד ביקורתי התפקיד שלו זה ביקורת על המערכת והוא לא חלק מהמערכת אלא הוא מבקר של המערכת ברמה גבוהה. ו… כאילו זה הבית שבאתי ממנו
שוכב עם ערבים
לצערי דוקא אחותי שהיא מאד מאד אמורה להיות משכילה ו… והיא חדה… היא יצאה מאד ימנית ש… היא היתה אחראית על בתי הכלא הצבאיים בארץ. כלא מסוים אחד היה הרבה זמן, ואחרי זה היה לה תפקיד בכיר על כל בתי הכלא של העצירים הפלסטינים כאילו בארץ. ודוקא זה מפתיע אותי שיש לה כאלה דיעות כי אז היא היתה הרבה יותר הומאנית, היא היתה מספרת שהיתה יושבת לדבר איתם והיה שמה איך קוראים לו ההוא מירושלים שצבע את הזקן בכתום בחינה אז כאילו שהיא היתה מדברת איתו באופן אישי ושואלת אותו אבל למה הוא עושה את הדברים האלה ולמה והוא היה מספר לה כל פעם את אותו סיפור שסתם עוצרים אותו והוא אדם שמבטא את ה… שאיפות הלגיטימיות שלו והיו להם כאלה שיחות וזה. והיא הכי… גיזענית בצורה מזעזעת. אפילו מפריע לה שאני שוכב עם ערבים. ברמה כזאת. זה מזעזע אותה.
אני: "האם לשכב עם ערבים סותר את הקיום שלך כחייל?"
המשיכה שלי עכשיו? לא, תמיד היתה לי משיכה מאד ארוטית לערבים בתור… בתור משהו… אה… פרא אציל כזה. משהו מאד אותנטי שהיה כאן שהוא מאד אמיתי בעוד שהחברה שלנו החברה היהודית היא חברה שמתאימה לאירופה ומתימרת להחיל אותה פה על המדינה הזאת שהיא בעצם מזרח תיכון, ושהדברים לא מתאימים כאילו לא עובדים כאילו כי זה מזרח תיכון פה עובד פה הכח הרמאות הקשרים ה… שבערבי ראיתי מין תמיד היו לי יחסי מין עם ערבים מגיל מאד צעיר אני שכבתי עם ערבים… תמיד היתה לי תחושה משהו במיניות שלהם היה לי יותר נעים, יותר נוח, פחות… חשבתי שזה פחות מסובך מבחינה נפשית. יש כזה… יש אסופת סיפורים של יהודים שמדברים על סקס, כותבים יהודים שמדברים על סקס קוראים לזה נוירוטיקה ותמיד צוחקים על היחס הניורטי של יהודים לסקס אבל… מתכונים ליהודים אירופים. גם ישראלים אני חושב, אבל גם קלאסיים.
הוקלט בקיץ 2011, בשכונה ד' בבאר-שבע, לצד סלט גדול עם אבוקדו וחברות אמיצה.
וואו. סיפורי חיים תמיד מותירים אותי עם פה פעור.
מאוד מעניין לראות ככה נקודת מבט של מישהו על החיים.
תודה לשניכם. למדתי הרבה.
פינגבק: חשיפה לדרום « האחות הגדולה·
באמת סיפור מדהים… תודה תודה תודה!
עם הזמן יצא לי גם קצת להכיר את שרי, ההוגה והיוצרת של קוראימלי (יש לה שותפה אבל אותה אני לא מכירה, אז אני מקווה שהיא תקבל את התנצלותי), אישה מקסימה ומיוחדת וכמובן, כחלק מהתמיכה שלי בה וביופי הזה שהיא יוצרת (והאושר שהיא גורמת אצלנו כמעט כל ערב מחדש "אמא, באמת? אני? הם המציאו את השם שלי? רק שלי? באמת??!!!") עשיתי לייק לדף הפייסבוק. כביכול – ביסייק. אני ליקלייקתי עשרות דפים של עשרות חברות בעבר. אבל עם שאר החברות אני לא מבלה כבר שנתיים או שלוש בבהייה במתלים עם אותיות השם – אותליה . מתלים עם קווים כל כך נקיים, עם חיות השם שמחייכות אלי. כל פעם מחדש מסתכלת, מתלבטת ולא קונה. לא קונה מסיבה מאד מאד הגיונית – אני גרועה עם פטישים ומסמרים, וכמה שאני גרועה – הוא לא מוכן אפילו לנסות. מסרב. באופן מוחלט. אמר שזה לא היה בכתובה ולכן הוא לא מחויב. הוא טוען שכמו שהוא לא מרכיב רהיטים מאיקאה (כן, כן, אתם מסתכלים על אישה שבחודש תשיעי ליותר מהריון אחד הרכיבה מדפי אחסון בילי. בכל סט מדפים, ללא יוצא מן הכלל, לא משנה אם שנת הרכבה 2001, 2004 או 2009, יש לפחות מדף אחד שהוכנס הפוך), הוא לא דופק מסמרים בקיר. פעם חשבתי שהוא טוב בכל מה שהוא עושה. עכשיו אני מבינה שהוא פשוט לא עושה את מה שהוא לא טוב בו.