פדופיליה כפויה?

בהמשך ישמשו אותי המילים הבאות במשמעויות שלהלן:

  • פדופילה – תשוקה מינית המופנית כלפי ילדותים. תשוקה, ולא פעולה.
  • פדופיליה חברתית – חברה שעסוקה בסקסואליזציה של ילדיםות באמצעות ערכים, דימויים וכו'
  • תקיפה מינית פדופילית – כל מגע מיני של בוגר/ת עם ילד/ה.
  • ילד/ה – אני לא מציעה הגדרה חותכת מבחינה גילאית, כי מה שמענין אותי פה הוא לא הגדרות חוקיות אלא ערכים חברתיים. להיות ילד/ה קשור לרמת עצמאות ועוצמה, ליכולת להיות מודעת למה את רוצה (ומה לא) ולהביע את זה ועוד. נסיבות שונות משפיעות על ההגדרה כך שמישהו יכולה להיות ילד בסביבה חברתית כלשהי (למשל מול המדריךה בצופים) אבל שעתיים אחר כך בנסיבות אחרות כבר לא (למשל מול האח הקטןה). ילדות היא קטיגוריה חברתית, וככזו להיות "ילדה" זה בדיוק כמו להיות "הומו" – זה משא ומתן עם הסביבה. אם הסביבה מגדירה אותך כילדה ומוענקות לך פריבילגיות של ילדה ומוטל עליך דיכוי שמופעל כלפי ילדות – אתה ילדה (אלא אם כן את מתנגדת ואז נראה מה קורה). הכי חשוב – ילד היא כל מי שפערי העוצמה בינו לבין מבוגריםות גורמים לכך, שהיא לא יכול להביע הסכמה/אי-הסכמה באופן יעיל ולפעמים אפילו גורמים לכך, שהיא לא יודע בעצמו אם היא מסכיםה או לא.

כוחות חברתיים חזקים רוצים להכחיש את הפדופיליה ועדיין לקיים אותה, אז הפדופיליה החברתית מותמרת לתוך גופים סוטים הנקראים פדופילים. הפדופילים מדומיינים כך שאפשר להרחיקם מהחברה, או לתקן אותם באמצעים כימיים או פסיכולוגיים. כך אפשר להכחיש את הפדופיליה החברתית ולקיים אותה רק ברמה האינדיבידואלית. לכן יש פדופילים בחברה. הבעיה היא שתשומת הלב לא מופנית לנסיבות החברתיות שיצרו את הפדופילים, אלא אליהם כסובייקטים פסיכולוגיים סוטים.

הקשר בין פדופיליה לתקיפה מינית של ילדות/ים ולאונס ילדים/ות הוא בדיוק כמו הקשר בין תשוקה מינית הטרוסקסואלית של גברים ואונס של נשים על-ידי גברים: הטרוסקסואליות מייצרת גברים ונשים. נשים מכוננות כחלשות יותר, ואחד הכלים לכונן את החולשה הזו הוא אונס. לפיכך חלק מהגברים תמיד יאנסו נשים תחת ההטרוסקסואליות, כי כך ההטרוסקסואליות יצרה גברים ונשים וכך היא משעתקת את עצמה.

המקבילה הפדופילית: פדופיליה חברתית מייצרת פדופילים ומכוננת ילדות/ים כאובייקטים מיניים חלשים. אחד הכלים לכונן את חולשתם המינית הוא אונס. לפיכך חלק מהפדופילים תמיד יאנסו ילדיםות בחברה שהיא פדופילית. הפתרון הרדיקלי, בשני המקרים, הוא להרוס את הפרדיגמה החברתית (ההטרוסקסואליות והפדופיליה החברתית). הפתרון הזמני הוא חוקים נגד אונס, העלאת מודעות, קווי תמיכה לנפגעותים, ועוד. האמצעים האלה יהיו יעילים במידה מסוימת, ואולי יורידו את מספר מקרי התקיפה המינית, אבל לא יפתרו את הבעיה לחלוטין.

בהקשר האקטואלי, מואשם "בכיר בקהילה" בתקיפה מינית של נער או ילד. התקיפה המינית, שיתכן שהיא פדופילית,  משמשת כעילה פסיכולוגית להטמעת ההומופוביה בסובייקט הומופובי נוקם. יש המון בעיות במהלך הזה, הנה שתיים מהן:

  • הפדופיליה שוב מוכחשת כתופעה חברתית והופכת לבעיה של אינדיבידואלים מסוימים ולאיך הקהילה אמורה להתמודד אתם, ואין שום דיבור על איך הקהילה משנה את הערכים שלה (צעיר=סקסי, כח=סקסי וכו'). כמובן שאני לא מציע לזנוח את ההתמודדות עם האינדיבידואל התוקף, אבל לא במקום השינוי הפוליטי.
  • ההומופוביה עוברת אותו תהליך: במקום שהחברה הסטרייטית תתמודד עם ערכיה ההומופבים היא מטמינה את ההומופוביה בגופם של אינדיבידואלים מסוימים והשאלה הופכת להיות איך מתמודדיםות אתם. גם כאן, כמובן שיש צורך להתמודד עם התוקף עצמו, אבל לא במקום השינוי הפוליטי.

שני המהלכים האלה זהים בצורתם והתוצאה שלהם היא דה-פוליטיזציה של הבעיה. אם הבעיה היא לא החברה וערכיה, דימוייה וכו', אלא אינדיבידואלים מסויימים בתוכה, אז הפיתרון הוא תיקון אותם אינדיבידואלים באמצעי ענישה, פסיכולוגיה, כירורגיה, כימיה ועוד – רק לא שינוי פוליטי רדיקלי, שמחויב להפסקת הפדופיליה החברתית כמו גם ההטרוסקסואליות הכפויה.

15 תגובות ל-“פדופיליה כפויה?

  1. על אף שזה טקסט המתיימר לצאת לא גילני עם ההבהרה בהתחלה, ואחלה והכל, אבל זה ממש כואב לקרוא וזה נוטף אייג'יזם, בין אם באופן גלוי או באופן סמוי כזה או אחר. זה פשוט הפך לי את החוויות המיניות שלי לאונס. לשמחתי ולמזלי, למיטב ידיעתי לא נאנסתי לעולם, ואני מרגישה כאילו הטקסט הזה בא ודורך לי על התודעה הזאת ומוחק את יכולת ההסכמה שלי. לא רק שזה מבזה אותי כאינדיבידואל.ית, זה מבזה א.נשים שיצרתי איתםן מגע מיני והופך אותםן לאנסים, וזה מבזה א.נשים שבאמת עברו חוויות קשות ואלימות של אונס.

  2. קודם כל, פוסט מעולה!
    שנית, האם אינך חושב שהתקיפה הפדופילית היא נגרמת כתוצאה מגורמים שונים,
    שכוללים גם גורמים אינדיבידואלים-פסיכולוגים כגון רצון לכח ולשליטה, בעיות בילדות המוקדמת וכו'
    ובין היתר גם גורמים חברתיים כמו מה שציינת (צעיר=סקסי)?

  3. שלום דין.
    ראשית סליחה. זו כמובן לא כוונתי לפגוע באף אחתד.
    שנית, אם תרצי ללמד אותי, ויש לך כח לזה, ארצה ללמוד ולתקן. אני פתוח לשמוע מה גילני בפוסט הזה, מה אפשר וצריך לשנות/למחוק/להוסיף כדי שלא יהיה גילני. אני גם סקרןית לגבי ההגדרה שלך ל"ילד/ה" בהקשר של יחסי מין, במיוחד עם מי שמוגדר/ת "בוגר/ת".
    ידוע לי שאתה לא חייבת לי הסברים או שיעורים, אבל אם בא לך ויש לך סבלנות אלי – אני באמת רוצה לשמוע.
    שוב סליחה על מה שפוגע בפוסט (כאמור אני מוכןה לשנות כל דבר שתצביעי עליו).
    אפשר להמשיך את השיחה הזו כאן, או בבלוג שלך, או במייל או באמצעים אחרים (ראי דף קשר בראש הבלוג).

  4. שלום RankatzLevin, ותודה על המחמאה🙂
    כן, אני חושבת שאפשר להסתכל על פדופיליה גם באמצעות האידיאולוגיה הפסיכולוגית ולראות את הדברים שכתבת, ואולי אפילו עוד. אבל על כל תופעה אפשר להסתכל ככה. למשל, אפשר להסתכל על אכילת בשר של מישהו כעל סוג של פיצוי אולי לילדות עשוקה וכו', אבל בעיני יותר מועיל להסתכל על הקרניזם החברתי, כלומר, על המקום של בשר בכלכלה ובתרבות, כי זה מסביר למה אינדיבידואלים עם ילדות עשוקה פונים דוקא לבשר ולא, למשל, לאורז. הפרספקטיבה החברתית/כלכלית מאפשרת להגיע למסקנות ישימות בשדה הפוליטי, בעוד הפרספקטיבה הפסיכולוגית-אינדיבידואלית מאפשרת "רק" שינוי אישי-אינדיבידואלי והוא פחות מענין אותי, כי למרות שחשוב לשנות (או לעצור) תוקפים, חשוב לי להתרכז במנגנון שמייצר אותם.

  5. פינגבק: פדופיליה מרומזת כנורמה הטרונורמטיבית | ע' קווירית

  6. מאוד מעניין הפוסט שלך, אני נהנה מהכתיבה שלך תמיד. אני אוהב את ההבדלות האלה שאת עושות, הן מחדדות ומאפשרות דיון מעמיק יותר בנושא.

  7. מהלך מחשבתי חשוב. אמירה חשובה לגבי הנסיון של החברה להתנער מהפדופיליה החברתית או מההומופוביה.
    לדעתי יש דגש חזק מדי בפוסט (לפחות מה שהבנתי ממנו) לפדופיליה כמייצרת את יחסי הכוח בין מבוגרות לילדות ולהטרוסקסואליות כמייצרת את יחסי הכוח בים גברים ונשים. הם מיוצרים ע"י הרבה דברים אחרים, ולא הבנתי איך הטרוסקסואליות בהכרח מייצרת יחסי כוח (אם יש לך הפניה על זה, אשמח).
    הכותרת גם כן מפריע לי קצת. להגיד "פדופיליה כפויה", אפילו עם סימן שאלה, נשמע לי מסיר את האחריות מהאינדיבידואלים הפדופילים (בין אם הכוונה לתוקפים מינית פדופילים, ובין אם הכוונה גם לתשוקה מינית פדופילית לא ממומשת, שלגביה יש לשאול אם היא בעייתית, או אם היא דורשת בדיקה עצמית)

    אבל בעיקר בעיקר מאוד מאוד אהבתי את התגובה שלך לדין. תגובה שמעידה על כמה את מיוחדת. גם ההתנצלות, גם הרצון הכנה ללמוד, גם ה"ידוע לי שאתה לא חייבת לי הסברים"

  8. היי יוסי, כמו שכבר כתבתי לך, לפני כמה ימים קראתי את הפוסט הזה והוא עורר בי מחשבות ושאלות שלא לגמרי התנסחו עוד. אבל בכל זאת אגיד באיזה כיוון הן. אני סכימה מאוד עם הביקורת על מה שהגדרת פדופיליה חברתית, אבל משהו בהקבלה בין המנגנון שגורם ליחסי שליטה ודיכוי של נשים בחברה הטרוסקסואלית לבין המנגנון שמייצר דיכוי ילדות/ים בחברה פדופילית לא מתיישב לי. יחסי הכוח נראים לי מאוד שונים מהרבה בחינות שאולי אפרט אחר-כך (כי כרגע אני אמורה לקרוא משהו אחר אבל הוא החזיר את מחשבותיי לפוסט הזה). ונראה לי יותר הגיוני שהדיכוי הפדופילי (זה היומיומי שרובנו עושות/ים, באיך שמלבישות/ים ילדות, איך שמצלמות אותם ומציגות את התמונות, במסרים שמעבירות וכו׳ וכו׳) מוכפף באיזה שהוא אופן, ולא מקביל, לדיכוי ההטרוסקסואלי. כאילו צורת יחסי הכוח המרכזית בחברה, זו שמכתיבה ההטרוסקסואליות, משכפלת את עצמה במערכות יחסים נוספות שאינן סימטריות. למרות שההצעה שלך מאוד מעניינת ופותחת אפשרויות לחשוב על דיכוי ילדים וצורות התנגדות שלא חשבתי עליהן קודם אז בכל מקרה עוד אחדו לנסות להבין את ההקבלה הזו מתי שהוא בהמשך.

    וחוץ מזה גם ראיתי שמירי רוזמרין, חוקרת פמיניסטית בתחומי פילוסופיה ומגדר ששמחתי ללמוד אצלה בתואר הראשון, התייחסה לאחרונה לנושא הזה באופן דומה לזה שאת – http://mirirozmarin.com/?p=235

  9. אגב, נדמה לי שלמרות שמשמעויות שמות הבלוג שלכן מרמזות על כיווני חשיבה הפוכים, דווקא אפשר למצוא לא מעט מהמשותף בין עמדותיכן..

  10. לצערי היחס לצעירים בקהילה הוא באמת מוגזם וקיצוני ואני חושב שזה לא רק פוגע באותם אנשים שיש להם משיכות פדופיליות אלא גם בשאר הקהילה שסופגת ביקורת והכללות.

    לדוגמא אני יודע על כמה מדריכים בבר-נוער וגם באיגי שיוצאים/יצאו עם החניכים שלהם. מדובר באנשים בוגרים שפשוט יש להם משיכה לילדים בגילאי התיכון והמקומות האלה חוץ מלעזור לחניכים עוזרים גם לחלק מהמדריכים למצוא בן זוג.
    אני מכיר כמה וכמה דוגמאות לזה, ובתור מישהו שהתנדב בעבר זה ממש דוחה אותי. הילדים האלה באים ונפתחים בפני המדריכים, שהם מסתכלים על רובם בהערצה ופותחים בפניהם כמעט הכל. ברור שלמדריכים האלה יש כוח כלשהו והשפעה על הילדים ואני לא חושב שזה פייר ו/או נכון לעשות את זה להם. לרובם יש את הסרטים שלהם ואת הבעיות שלהם ועומד מולם בן אדם שאולי האינטרס הראשי שלו זה לעזור לאותו חניך אבל יש לו אינטרס חבוי גם לשכב איתו – בין אם הוא בכלל מודע לזה ובין אם לא. הניגוד אינטרסים הזה, גם אם הוא בהסכמה מהחניך והוא אפילו כבר לא קטין (עבר את גיל 16) הוא פשוט לא הגיוני. אני חושב שלהרבה אנשים בקהילה פשוט אין גבולות וזה קורה רק יותר ויותר…

    אני לא יכול לתאר לעצמי מדריך בצופים עושה משהו כזה, או פיסכולוג וכו'. המדריכים צריכים להבין שיש להם תפקיד חינוכי מאוד ואחריות גדולה ואפילו אם החניך הוא לא קטין. חייבת להיות יותר ביקורת, ואולי אפילו איזה קוד אתי שימנע את ההתנהגות הזאת.

  11. רונאל, תודה מותק🙂

    עידא בת-חיפושאי, יקירה!

    נכון, באמת הכינון של יחסי כח בין מבוגריםות לילדותים ובין נשים לגברים לא מתחיל ונגמר בהטרוסקסואליות ופדופיליה. פטריארכיה היא מורכבת יותר מהטרוסקסואליות, ועריצות הבוגריםות בודאי תלויה לא רק בפדופיליה.

    בקשר לאיך הטרוסקסואליות מיצרת יחסי כח בין גברים ונשים: הטרוסקסואליות היא יחסי כח בין גברים ונשים. כלומר, כמעט בהגדרה, הטרוסקסואליות הרי נשענת על כינונםן של גברים ונשים כ"הפכים נמשכים" (בהפשטה) וצד אחד אמור להיות שלילתו של הצד השני. כשלצד אחד מוענקת התכונה "חוץ" הצד השני יהיה "פנים" וכו'. עכשיו, לצד אחד מוענקות התכונות כח, עושר, עצמאות והצד השני הוא חולשה, עוני ותלות. ואפשר כמובן גם לחבר לדבורקין ולמקינון אבל אני לא הכי חסידה שלהן אז מי שרוצה שתחבר.

    חששתי באמת שהכותרת, ואולי גם הפוסט עצמו, קצת מסיר אחריות מהיחידיםות, אני מקוה שההערה שלך והמשפטים שלי בפוסט עצמו קצת מתמודדים עם הקושי הזה. בכל זאת רציתי לחבר אסוציאטיבית להטרוסקסואליות כפויה של ריץ'.

    תודה ששמת לב לתגובה שלי לדין. לצערי היא לא השיב עד כה, וזו הזדמנות לבקש שאם למישהי יש פרטי קשר עם דין, אנא הסבו את תשומת לבו לתגובה שלי? תודה🙂

    יעל מעולה שכמותך!

    מענין מאד מה שאת כותבת על כך שהדיכוי הפדופילי מוכפף באופן כלשהו לזה ההטרוסקסואלי. אני כבר משתכנעת בכיוון. למשל, אפשר להסתכל על הצורה התרבותית "אשה" כעל גבר לא בוגר (לדוגמא לא חזק ולא שעיר וכו'). האם יש דברים שאפשר להביא לסימוכין? מה אומר מר פרויד?

    מענינות אותי מאד גם המחשבות שלך על התנגדות. מה חשבת?

    וואי! תודה על הקישור! היא כותבת מצוין ומובן ונהדר🙂

    גולן,

    לצערי גם מדריכים בצופים ופסיכולוגים לגמרי חוצים את הגבולות האלה ומקימים יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות עם חניכיםות ומטופלותים. תקיפה מינית של ילדיםות היא לא יותר נפוצה בקהילה הגאה, אבל שוב לצערי, היא נפוצה כנראה באותה המידה.

    אני מסכיםה אתך שצריכה להיות ביקורת וקוד אתי שימנע את זה, והנה גם כשיש (חוק וקוד אתי) – זה עדיין קורה. לכן צריך להיות במקביל גם שינוי משמעותי בערכים שקשורים למיניות. אתה כותב על "אנשים בוגרים שפשוט יש להם משיכה לילדים בגילאי התיכון" – צריך לשאול למה יש משיכה כזו, למה היא כל כך נפוצה, מה בהתנהגות הקהילתית שלנו מעודד את זה? לדעתי זה קשור מאד לפחד מהתבגרות וזיקנה, אולי גם לטכנולוגיה, וכמובן לאידאליזציה של נעורים. כל אלה קיימים גם בחברה הסטרייטית וכל אלה צריכים ניעור רציני.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s