איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את דבורקין

הדברים הבאים נאמרו בפאנל ב"אשה לאשה" שהתקיים ב 16.2.2017 והוקדש לספרה של עמליה זיו "Explicit Utopias" ולדיון במחשבות פמיניסטיות על פורנו נשי. תודה לאהובי אלבר גבעול שהשתתף איתי בתהליך החשיבה על הדברים. את ז'אנר הפורנו-תיאוריה המרתק הזה המציאה Yoan Gonen.

עריכה: הוספתי בסוף הפוסט את תגובתה הרגישה והחכמה של חברתי לילך בן-דוד. אל תפספסו.

הטקסט להלן כולל תיאורים מיניים בוטים כיאה לנושא וכמענג לכותבת

explicit utopias

explicit utopias

"אני מזמינה אותך", היה כתוב במייל שנשלח לי, "להתכנסות של מועדון הסקס השולי. איפה שכל הדחויים והשעירות עושות עיניים זו לזו במקום לעשות שחי. איפה שהאלטרנטיבה מנענעת את האגן לקצב של רוק לסבי. תכיני וידוי קורע לב". נו, טוב, זה לפחות היה הסאבטקסט של ההזמנה. הכותרת היתה "מחשבות פמיניסטיות על פורנו נשי". אבל אני יודעת לקרוא בין השורות. הרי מדובר באנטיפורנו ואנטי-אנטיפורנו, דיון עתיק ומוכר, שחידושו בהווה מתקשה כשלעצמו לאסוף אותנו בערב יום חמישי קר, מבלי להוסיף לו לכל הפחות את התקווה לפלרטט עם זאת החדשה או להרשים את זאת הותיקה.
להמשיך לקרוא