טיפולי הרמה להטרו הסקרן

— נא עזרו בהפצה רחבה בקרב סטרייטים/הטרוסקסואלים —

למה להישאר עם נטייה מינית או זהות מגדרית משעממת כל החיים? הקהילה הגאה יכולה להיות גם הבית שלך!

הנהלת המכון הקווירי בגוטנברג (שבדיה) גאה להכריז על פתיחתו הרשמית של המחזור הראשון לטיפולי הרמה: הכשרתם של הטרוסקסואלים-סיסג'נדרים בפרקטיקות להט"ביות. לעת עתה יפעיל המכון את התכנית במתכונת נסיונית, ובמסלול אחד: מסטרייט לביסקסואל, מסלול המיועד לגברים. בהמשך יתווספו מסלולים נוספים לפיתוח GID*, לנשים ועוד, בהתאם לדרישה ובכפוף לאישור הועדה הטיפולית.

ד"ר יוסףה מקיטון בתהליך הניסוי

ד"ר יוסףה מקיטון בתהליך הניסוי

מסטרייט לביסקסואל

במסגרת המסלול "מסטרייט לביסקסואל" יקבל כל חניך מלווה אישי, שיתמוך ויסייע בתהליך הרחבת אופקיו. מסגרת הלימודים כוללת שיחות רפלקטיביות, התנסות מעשית, גופנית ומינית ולימודים תיאורטיים ותרבותיים. יוטלו גם מטלות בית, שיש להשלימן בין המפגשים. ההתקדמות היא בקצב שיכתיב המטופל ובהתאם ליעדים שהוא יקבע.

בסוף המסלול תוענק תעודה, בה יפורטו הציונים במקצועות השונים, והמאפשרת כניסה לאיזורי קרוזינג הומואיים כמו גם מסיבות ביסקסואליות, רישום לאתרים ואפליקציות למציאת סטוצים עם גברים ועוד.

הגשת מועמדות

מועמדים מתבקשים למלא את פרטיהם בטופס המקושר (אנו שמחות להודיע שהטופס סגור להרשמה בעת זו עקב קבלת תלמיד לתכנית). לצערנו, בגלל האופי הראשוני והנסיוני של התכנית יתקבל בשלב זה רק מועמד אחד מבין הפונים, אך שאר הפונים שיימצאו מתאימים יועברו לרשימת המתנה, וכאשר נגדיל את צוות החונכים שלנו נודיע. נא להתייחס במלוא כובד הראש למילוי הטופס. כנות ופירוט שיושקעו בהגשת הבקשה יהוו שיקול משמעותי בקבלה למסלול. קחו בחשבון שרוב המפגשים הטיפוליים יתקיימו בבאר-שבע. בשלב זה הטיפול מוצע בחינם, לאחר שלב הפיילוט ייקבע מחיר גמיש לפי יכולת המטופל/ת.

שאלות אפשר להעלות כאן בתגובות או למייל jooxz@yahoo.co.uk

המכון מבקש להודות להוגים של טיפולי ההמרה, שהיוו השראה לפתיחת התכנית.
המכון מבקש להודות גם לשגיא ההיפי החמוד שהגה את שם התכנית.
* GID: Gender Identity Disorder

מודעות פרסומת

ריאיון עם ילדה-דוב

הקדמה

גופים שלי, לפניכןם ריאיון שנערך בקיץ 2011, עם מישהו שאני מאד אוהבת.

הריאיון כולל טריגרים מסוגים שונים:

  • תיאור של אלימות כלפי פלסטיני במחסום
  • תיאור של מין לא בהסכמה בין ילדים ונערים
  • ביטויים אוריינטליסטים כלפי מזרחים וערבים
  • סטריאוטיפים מגדריים
  • כמו כן תיאור של דיספוריה מגדרית, שאמנם אינו בעיתי כשלעצמו אבל יתכן שלאנשים/ות המתמודדות/ים עם דיספוריה מגדרית כעת או בעבר, יהיה קשה לקרוא

תודה לשירי אייזנר על הנגשת מודל אזהרת הטריגר

השיחה הוקלטה בהסכמת וברצון שנינו, וכך גם עיבודה לטקסט כתוב ופרסומה כאן. כמעט ולא נקטתי אמצעים להעברה של השפה משפת דיבור לשפה מתאימה יותר לכתב, כי שטף הדיבור המהפנט הוא חלק ממה שהקסים אותי בשיחה המקורית, ומעביר לדעתי, באופן הנכון את התחושה שהדיבור יצר.

האדם היקר שמדבר נשאר בעילום שם ובעקבות זה שיניתי שמות ופרטי זיהוי אחרים המופיעים בטקסט, רק באופן המינימלי הדרוש לטשטוש הזיהוי. בתגובותיכןם לפוסט, אנא הימנעו מלחשוף מידע על זהות המדבר או דמויות אחרות המוזכרות בטקסט. מטעמי זהירות התגובות לפוסט זה יעברו אישור לפני פרסומן, שלא כמו בפוסטים אחרים בבלוג. אז סליחה על הזמן שתאלצו לחכות עד שאאשר את תגובתכןם.

ריאיון עם ילדה-דוב

גן סגור

תמיד הרגשתי אחר ולא חלק מקולקטיב, למרות שתמיד רציתי. כבר בגן הילדים אני זוכר שלא הייתי חלק מהדבר הזה. הייתי ילד ש… לא הרגשתי שאני איתם, עם הילדים, ממש כששיחקתי איתם או שהם לא ממש איתי. מגיל 5 אני זוכר את עצמי לבד בארגז החול, עם המגע החם של החול והריח של הקקה של החתולים. היתה לנו גינת ירק, הייתי מחפש שבלולים וחלזונות על החסות, חש את הרטיבות של האדמה והחסה, עולם עשיר וצבעוני אבל אלה פעולות שעושים לבד. בודק פרחים שנפתחו… שאר הילדים שיחקו ביחד, משחקים משותפים. אני זוכר את הגן בתור מקום עצוב ולא בתור מקום טוב. השיר "לא נעים לראות ג-גן סגור" תמיד דיבר אלי בעצבות שלו אבל הרבה שנים לא הבנתי שעצוב כי הגן סגור וכשהוא פתוח זה אמור להיות כיף. כי בשבילי הגן היה עצוב. כי הרגשתי די לבד, לא הצלחתי להתחבר לאף ילד, באמת חיבור אמיתי כזה של תחושת ביטחון, שאתה יודע שאתה יכול להתקשר לחבר הזה ואתה תיתמך על ידו. חוסר אונים כזה, אתה בא, שמים אותך בתוך המקום הזה, לוקחים אותך מתוך המקום הזה…

להמשיך לקרוא

זהות חדשה עם שזיפים

זה לא בלוג מתכונים. למעשה, זה המתכון היחד (עד כה). אם אני רוצה מתכונים אני הולךת למשהו דוב. אבל כיון שאחרי הפסטיבי המוצלח כמה מכןם ביקשו את המתכון לזהות חדשה בשזיפים, אז הנה הוא. הקדמה חשובה: אני לא באה להגיד שצריך להפסיק עם זהויות. אני יודעת כמה זה חשוב למאבקים על משאבים, על הכרה ועל קיום. המתכון נכתב כדי לשים לב גם לחסרונות. יכול מאד להיות שזהויות הן הכרח, ובכל מקרה זו פריבילגיה להיות מסוגלת לותר על זהות (אולי פה טמונה הבעיה המעמדית בקוויריות). אבל די להתנצלויות וקדימה לעבודה:

להמשיך לקרוא

איך להפסיק להיות סטרייט/ית ב 7 צעדים קלים

בפוסט שלפניכןם הוראות הכנה לחוברת קטנה שתכניס אתכןם לצרות גדולות: חלקו את "איך להפסיק להיות סטרייט/ית ב 7 צעדים קלים" לנוער שסביבכןם (בתי-ספר, קניונים וכו') וראו איך השד ההומופבי יוצא מהבקבוק הליברלי של ההורים שלהםן. בהמשך הפוסט תמצאו תמונות ותיאור קצר של חלוקה שערכו "משפריצות" בשיתוף "האגודה לצמצום ההטרוסקסואליות" ליד בתי-ספר בבאר-שבע, וכן את הטקסט והתמונות של החוברת באופן קריא (בלי להוריד קבצים). את החוברת אייר מיש. תהנו!

להמשיך לקרוא

דברים שאמרתי לפני הקרנת הסרט "קברט"

ב 2 לפברואר 2011 הוקרן במסגרת הבי-מוביז (מועדון סרטים ביסקסואלי) הסרט המצוין "קברט" (בעיקר העריכה ממש ממש מעולה). אלו הדברים שאמרתי לפני ההקרנה, במועדון הרוגטקה בתל-אביב:

כשאני לחוצה אני נושמת וסופרת שלוש שניות: שלושים ואחת, שלושים ושתיים, שלושים ושלוש. אני בשנות השלושים לחיי. בישראל. בברלין בשנות השלושים. במועדון הרוגטקה מציגות דראג במחאה על עליית כוחה של המפלגה הנאצית. הערב תופיע כאן הזמרת האמריקנית המצוינת סאלי בולז. בקהל יהיו בריאן הבריטי ומקסמיליאן המקומי. המשולש הביסקסואלי של החיים בסרט מתחיל בפיתוי.
להמשיך לקרוא