לאהוב חתולה, להיות קוף

אהובת לבי השבור,

כיוון שמעכשיו ועד עולם נמנעות ממני האפשרויות לומר לך כמה אני אוהב אותך בשפתך שלך (חיכוך ראשי מלחייך לצידי גופך) ולחוש בחיבתך אלי באותו האופן, כיוון שכך יישפכו פה מילים כדמעות. אספר מה שלימדת אותי. איך סדקת את מחסום העוצמה שניצב בינינו, שניצב בין בני-אדם ליצורים הנשלטים על-ידם. כך עזרת לי להיעשות לקוף, מסוג הומו-ספיינס, להיעשות לא-אדם: הסטת לפרקים את נקודת מבטי שברגיל תאמה את מסילות הכח האנושי.

רגעי ההסטה הללו הם הדבר החשוב ביותר שלמדתי בחיי עד כה, וידע זה נקנה במחיר כבד, אותו שילמת בכל שעה מחייך, וגם בשעת מותך שהבאתי עלייך במו ידי על מנת להקל על סבלך.

עצובה לבלי היכר ומתגעגע,
הקוףה שלך

 

ולחברותי בנות-האדם,

להמשיך לקרוא

מילולינות 4 – פוסט אורחת: מותר

כי מותר (פורנו פירות שבדי בת"א)

כי מותר (פסטיבל פירות סקסי שבדי בת"א)

והפעם בפינת המילולינות קבלו אורחת אהובה (שכבר פרסמה בבלוג הזה): מורן -המשובחת- לבנת!

תודה ליוסי המחרז המופלא (ולגילי) על מרחב המילולינות שמאפשר לשחק במחשבות ובמילים בחוסר דיוק מלהטט עד כדי דיוק ודקויות מרובים. זה נהדר.

במרחב שמצפה להגדרות, אני לא תמיד מוצאת, או תמיד לא מוצאת, את הכותרת או המונח הנכון לסוגי קשרים, רומנים ורגעים אינטימיים מתמשכים. קשר פתוח? רומן? פוליאמוריה? סטוצים רציפים עם כוונות? קשר אי-זוגי? כל מילה מגדירה מדי או מגדירה פחות מדי ואף פעם לא מסבירה את מה שאני רוצה, או שמחייבת אותי להיות זו שמסבירה.

ואז, בערב על גבעה, נילי – מעצבת מוכשרת (גם של מילים ומשחקים) – ואני המצאנו, כמעט בטעות, מונח.

קשר מותר.

לא קשר בפירוש ההדוק או החונק, שמחזיק קשור, ושלא מאפשר לזוז/ללכת/לרקוד/לחשוק/לשחק.
לא קשר של פלונטר או סיבוך.
אלא
קשר מותר.
קשר מותר, עם דו המשמעות. משוחרר, ומרשה.

ואם ברבות – מותרות – אז בכלל רב ומותר משמעויות.

כי פוליאמוריה זו טעות איומה! :)

כי פוליאמוריה זו טעות איומה! 🙂

ערב יום הזיכרון – פוסט אורח

קרדיט בקיצור:
התמונות והטקסט שיכים לבחור
שאת שמו לא אחשוף בציבור
הוא מוכשר ומתוק ועם זאת אסור
בינתיים את שמו לכתוב בבירור
שימו לב: הטקסט מכיל תיאורים מיניים

היה שלום, טופו

זה לא שאתה החתול שלי, אני הבן-אדם שלך

זה לא שאתה החתול שלי, אני הבן-אדם שלך

טופו, טופי, טופוס, פוס, פוסון, חמתול, שבלולון, קטנצ'יק, פוסניק, ארנבתול, פספוס, טפטוף, אהוב יקר שלי

כמעט חודש עבר ואני עדיין לא מוכןה לסוף האבל עליך. לא מצליח לכתוב לך הספד, לא יכולה להיפרד.

נכנסת לחיינו בשיחת טלפון. סמדר טילפנה לספר ליוסי שהיא מצאה גור קטן, ליד אחיו המת וצריכה שנעזור לה למצוא לו בית. אימצנו אותך וקראנו לך טופו. היית גור המום וחסר אונים, היה צריך לגעת בעדינות בישבן שלך עם צמר גפן רטוב במים חמימים כדי שתעשה קקי, כי טרם למדת איך. עיניך הכחולות נפערו תמיד בתדהמה והשמעת מעין "אה" קטן. מילים גוריות של חתול תינוק.

להמשיך לקרוא

לפני קדיש

דברים שאמרתי על קברו של אבא שלי, מיקי (שלמה) מקייטון, במלאת שלושים למותו. עמדנו יחדיו אחי ואחותי, אשתו, בתה ושני בניה, אחיותיו ואחיו של אבי, בנות ובני דודי, וחברות וחברים של אבא שלי ושל אשתו. כמה עשרות א/נשים.

אבא שלי - סבא מיקי - עם הנכד כפיר

אבא שלי - סבא מיקי - עם הנכד כפיר

"בדרך לאילת התלבטתי אם להסיר את הלק. בנסיעות קודמות לאילת התלבטתי בכך הרבה פעמים, בגלל אבא שלי. הרגשתי שקשה לו עם זה ושזה מביך אותו. ברשותכןם אומר לו כמה דברים לפני הקדיש:
להמשיך לקרוא

תגובות ותשובות על הפוליאמוריה שלי

"חוסר קינאה זה חוסר אהבה"

תתפלאו לדעת שאני כן חשה קנאה. אני התפלאתי לדעת. קנאה נחתה עלי במפתיע ושרפה לי בלב והפכה לי את הקיבה וגרמה לי לרצות ללכת משם מיד. אבל נשארתי קצת כדי לחוש אותה, להכיר אותה, לראות איפה היא מופיעה בגוף ואיך. קשה לי עם קנאה, אבל אני בוחר לא להפוך אותה לדרישה לבלעדיות מהחברים שלי.

להמשיך לקרוא

בלי קונדום

לידיעתך: הרשומה הבאה מכילה תיאורים מיניים, אברי מין ויחסי מין (בהסכמה) – כבר בפיסקה הקרובה.

חיבקתי אותך מאחור, חופנת את שדיך, אוכל לך את האוזן. הזין שלי התחכך בטוסיק שלך בתנועות קדימה ואחורה, מבחוץ. גנחת בעונג ונצמדת אלי בפיתול. מרחת את הזין שלי בלוב, ואז גם את החור של התחת שלך. המשכתי להתחכך מבחוץ. אמרת "תיכנס". קמתי להביא קונדום. אמרת "לא צריך, בלי". הבטתי בך במבט שואל. הסברת ששנינו נבדקנו לא מזמן ואנחנו שליליים, אז נראה לך שזה בסדר. זה כל כך כיף בלי. אוף, למה זה כל כך כיף בלי?

להמשיך לקרוא