לאהוב חתולה, להיות קוף

אהובת לבי השבור,

כיוון שמעכשיו ועד עולם נמנעות ממני האפשרויות לומר לך כמה אני אוהב אותך בשפתך שלך (חיכוך ראשי מלחייך לצידי גופך) ולחוש בחיבתך אלי באותו האופן, כיוון שכך יישפכו פה מילים כדמעות. אספר מה שלימדת אותי. איך סדקת את מחסום העוצמה שניצב בינינו, שניצב בין בני-אדם ליצורים הנשלטים על-ידם. כך עזרת לי להיעשות לקוף, מסוג הומו-ספיינס, להיעשות לא-אדם: הסטת לפרקים את נקודת מבטי שברגיל תאמה את מסילות הכח האנושי.

רגעי ההסטה הללו הם הדבר החשוב ביותר שלמדתי בחיי עד כה, וידע זה נקנה במחיר כבד, אותו שילמת בכל שעה מחייך, וגם בשעת מותך שהבאתי עלייך במו ידי על מנת להקל על סבלך.

עצובה לבלי היכר ומתגעגע,
הקוףה שלך

 

ולחברותי בנות-האדם,

להמשיך לקרוא

לסטרייטים אין חוש הומור

בצהרי יום חמישי נפל דבר: חבורה קווירית מזעזעת החלה מתאספת מרחבי באר-שבע, ברצלונה וסטוקהולם. היינו שמונה – והיינו סוטות.

 ההזמנה לאירוע: לאה ורבין במדי סטרייטים סיסג'נדרים

ההזמנה לאירוע: לאה ורבין במדי סטרייטים סיסג'נדרים

להמשיך לקרוא

מכתב פתוח לתוקפי הזנגביל ולמי שתומכים בהם

פעם כשהיינו טבעוניות וטבעונים, קרו גם דברים איומים באנונימוס, במאבק אחד, בשב"י. בכינו. אני לא הייתי בדיוק בלב הפגוע, קצת ליד, אולי בכליות. גם משם היה אפשר לראות שקשה. אבל כמה נורא שהיה, וכמה זעם קדוש שנשפך ושרף נשמות של צעירות וצעירים אידיאליסטיותים מאד, לא היה כדבר הזה.

להמשיך לקרוא

היה שלום, טופו

זה לא שאתה החתול שלי, אני הבן-אדם שלך

זה לא שאתה החתול שלי, אני הבן-אדם שלך

טופו, טופי, טופוס, פוס, פוסון, חמתול, שבלולון, קטנצ'יק, פוסניק, ארנבתול, פספוס, טפטוף, אהוב יקר שלי

כמעט חודש עבר ואני עדיין לא מוכןה לסוף האבל עליך. לא מצליח לכתוב לך הספד, לא יכולה להיפרד.

נכנסת לחיינו בשיחת טלפון. סמדר טילפנה לספר ליוסי שהיא מצאה גור קטן, ליד אחיו המת וצריכה שנעזור לה למצוא לו בית. אימצנו אותך וקראנו לך טופו. היית גור המום וחסר אונים, היה צריך לגעת בעדינות בישבן שלך עם צמר גפן רטוב במים חמימים כדי שתעשה קקי, כי טרם למדת איך. עיניך הכחולות נפערו תמיד בתדהמה והשמעת מעין "אה" קטן. מילים גוריות של חתול תינוק.

להמשיך לקרוא

מתוך הבלוג של לילך בן-דוד

הנה דברים שאמרה לילך בן-דוד בהייד פארק נשים. לצערי הרב דבריה הופסקו לפני הסוף ושתי הפיסקאות האחרונות לא הוקראו. אתןם יכולותים לקרוא בבלוג שלה "רווחים לפני חיים" (או כאן למטה) את הדברים במלואם, לצד פוסטים מצוינים נוספים. תודה, לילך.

רווחים לפני חיים

ביום חמישי האחרון השתתפתי בהייד פארק נשים שארגנו נשות אתר onlife בנמל תל- אביב. הנה מה שהיה לי להגיד:

[אזהרת טריגר: אלימות מינית, אונס, פגיעה בבעלות-חיים ורצח]

לעדי וינטר, שלימדה וממשיכה ללמד אותי מה זה פמיניזם ומהי חמלה.

שש בבוקר. קור כלבים במדגרה ליד ראשון לציון. שלושים ושתיים אלף אפרוחים ואפרוחות בקעו ביממה האחרונה אל תוך האור האדום המחליא שאמור לספק תחליף זמני לאם הדוגרת שהם לעולם לא יכירו.

המיון מתחיל. על פס ייצור (לא תיאורטי, לא מטאפורי) גבר אנושי מרים, בחפזון ובלי טיפה מהעדינות שטובעת רכותם הצהבהבה של היצורים החיים בארגזים שמולו, כל אחת ואחד מהם, ובוחן את איברי המין שלהם. את הזכרים הוא זורק ימינה, את הנקבות שמאלה.

הזכרים ייחנקו או יימעכו למוות בתוך שקיות זבל לפני שתעלה שמש הצהריים הראשונה של חייהם, בהם אין לתעשיה תועלת. לנקבות,

View original post 733 מילים נוספות

בעלי-חיים? זה לא טבעי!

ע קויריתהפוסט פורסם בגיליון 53 של המגזין המופלא ע' קוירית.
אתןם רוצותים לקרוא את המגזין.
אתם יודעות שאתן רוצים.

סטרייט חמוד שהכהעטיפה של הספררתי והיה לו כנראה צורך להביע תמיכה בקויריות שלי, הראה לי ספר שהוא קנה: לקסיקון של התנהגויות "הומוסקסואליות" של חיות. לפי דבריו ולפי דיפדוף בספר, מדענים נהגו לתעד התנהגות של בעלי-חיים תוך השמטת ההתנהגויות שנראו להם כהומוסקסואליות בתואנה שאלו הן חריגות שוליות ויוצאות דופן, שלא ניתן ללמוד מהן דבר על סוג בעל-החיים הנחקר. ההתנהגויות הללו מצאו את דרכן אל הערות שוליים, פתקים שלא פורסמו במחקרים הרשמיים וכו' ונאספו כאן לספר די עבה.

לפני שאני ממשיכה לנושאים אחרים חשוב לי להסב את תשומת הלב לכך שמדענים גנזו נתונים שלא הסתדרו להם עם הדימוי על בעלי-חיים שהיה להם בראש. המדע מלא חורים כאלה, וסמכותו מעורערת. חיות הן יותר ממה שא/נשים יכולים לתאר לעצמם דרך המדע וגם דרך פרדיגמות אחרות. ומשאמרתי זאת, אפשר לעבור הלאה:

להמשיך לקרוא

הילה

היום, כמה ימים אחרי שהילה מתה, אני רוצה לכתוב את הסיפור שלה. אבל אני לא מכירה אותו, ואני לא מכירה אותה. אנסה בכל-זאת לספר, כדי להתמודד עם שרירותיות מותה של מישהי, שגרה איתי רק כמה שבועות.
להמשיך לקרוא